חוקת השיפוט של המחלקה

זוהי חוקת השיפוט איתה אנו שופטים את התחרות
חוקה זו נותנת לנו את קווי היסוד בשיפוט נכון והוגן של טיסות האיימאק על פי קריטריונים מוגדרים מראש

קלוב התעופה לישראל
טיסנאות
מסונף לפדרציה הבינלאומית לאוירונאוטיקה THE AEROCLUB OF ISRAEL
AEROMODELING ASSOCIATION
Affiliated to the Federation Aeronautique Internationale





חוקת תחרויות פנים ארצית – טיסני אוירובטיקה נהוגי רדיו – סקייל (IMAC)













הירקון 67 ת.ד. 26261 תל אביב 61263 67 HAYARKON ST., P.O.B. 26261 TEL-AVIV
www.aeroclub.org.il, E-mail: office@aeroclub.org.il
פקס: Fax: 972 (3) 5177280 , טל: TEL: 972 (3) 5175038, 5109930

דף מעקב עדכונים


סעיף מועד שינוי מהות השינוי

הכול
1/1/2010 הוצאה ראשונה
3,5,6,7, 10 1/1/2014 עדכון חוקת מחלקהIMAC בארה"ב
1-8, בחוקת השיפוט 4/4/2014 הוספת חוקת שיפוט IMAC





חוקת תחרויות פנים ארצית - טיסני אווירובטיקה נהוגי רדיו - סקייל (IMAC)
1. מבוא
1.1. החוקה הפנים ארצית מיועדת להגדרת הפעילות הספורטיבית של מחלקת טיסני אווירובטיקה נהוגי רדיו - סקייל.
1.2. החוקה נועדה להגדיר למתחרים במחלקות הפנים ארציות את אופן קיום התחרויות וכן לשמש כמדריך לשופטים.
1.3. על הפעילות במחלקת טיסני אווירובטיקה נהוגי רדיו – סקייל יחולו הוראות חוקת קה"ל והוראות כל דין בכל הנוגע למטיס, הטיסן והציוד. בנוסף:
1.3.1. בטיחות הצופים, המתחרים, השופטים ומארגני התחרות מהווה מטרת-על של כל תחרות ואירוע במחלקת טיסני אווירובטיקה נהוגי רדיו - סקייל.
1.3.2. כל מטיס אשר ינהג בצורה בלתי ספורטיבית ו/או יפר את חוקי הבטיחות ו/או יסכן את חייו ו/או חיי הסובבים אותו, יפסל מיידית מהמשך השתתפות בתחרות בהתאם לשיקול דעת השופטים בתחרות. השופטים יוכלו, בהתאם לשיקול דעתם, לנקוט נגד אותו מטיס הליכי משמעת נוספים לרבות הרחקה מתחרויות נוספות של אותה שנה.
2. מטרה
להעתיק ולחקות אווירובטיקה של מטוסים אמיתיים בטיסנים נהוגי רדיו באופן אמיתי ומאתגר למטיס ומעניין לצופים.
3. תחרויות פתוחות
3.1. התחרויות פתוחות למטיסי טיסנים אווירובטיים נהוגי רדיו חד כנפיים או דו כנפיים, שהם חיקוי או דגם של מטוס אמיתי. כן יורשו דגמי טיסנים הדומים למטוסים אווירובטיים אמיתיים אשר יכולים לבצע טיסות אווירובטיות בתוך "המרחב האווירי" כהגדרתו להלן. מוטת הכנף לטיסן חד כנפיחייבת לכל הפחות להיות 80" דהיינו 203 ס"מ, טיסן דו כנפי 76" דהיינו 193 ס"מ.
3.2. כל רמות ההטסה, למעט רמת מתחילים (BASIC), מחייבות את המטיס ומטיסו לעמוד בדרישות המפורטות בסעיף 3.1 לעיל. רמת מתחילים (BASIC) פתוחה לכל מתחרה המטיס טיסן אווירובטי נהוג רדיו חד כנפי או דו כנפי. אין דרישה למידות מינימאליות של הטיסן אלא אם פורסמה הודעה זמן סביר מראש ע"י קה"ל.
3.3. "סדרת התרגילים הידועה" מפותחת מידי שנה על-ידי IMAC, אשר מקיימת ועדה מיוחדת לשם כך בשיתוף עם ה-FAI. סדרות התרגילים הרשומות של כל הרמות ישמשו בכל התחרויות והאירועים, במידת האפשר כפי שהן מפורסמות באתר IMAC. לא יעשו שינויים בסדרות התרגילים אלא באישור קה"ל.
3.4. "סדרת התרגילים הלא ידועה" תילקח מקטלוג של סדרות ותרגילים ידועים שאושרו ע"י קה"ל.
3.5. רמות הקושי ("FACTOR K") לסדרות התרגילים הידועות והלא ידועות ילקחו ממילון "ARESTI".
4. הגדרות הטיסנים
4.1. בכל טיסן יותר מדחף אחד (1) בלבד. הנעת הטיסנים תעשה במנוע שריפה פנימית או מנוע/ים חשמלי/ים, אך אין הגבלת נפח/הספק למנועים. אם הטיסן ממונע באמצעות מנוע שריפה פנימית מותר שיהיה מותקן בטיסן מנוע אחד (1) בלבד, ואם הטיסן ממונע באמצעות מנוע חשמלי מותר שיהיו מורכבים בו יותר ממנוע חשמלי אחד (1).
4.2. על הטיסן יחולו כל הוראות הבטיחות של קה"ל.
4.3. אסור שיהיו מותקנים בטיסן אביזר/ים ו/או מכשירים כלשהם שיש בהם כדי לגרוע משליטה בלעדית של המטיס בטיסן, לרבות ג'ירו/אים, טייס/ים אוטומאטי/ים וקוצב/י זמן.
4.4. חוק בונה הטיסן לא יחול על המחלקה.
5. מגבלות רעש



5.1 השופטים יעריכו כל סדרת תרגילים בכללותה על "תצוגת" הרעש הנובעת מהטיסן. בכל סדרת תרגילים ידועה או לא ידועה יתווסף ניקוד נוסף בטופס הניקוד בנוסף על התמרונים הנבחנים ("ניקוד הרעש"). לניקוד הרעש יהיה מקדם בהתאם לרמת המטיס (K VALUE) כמפורט להלן ("מקדם הרמה"):
UNLIMITE 15K
ADVANCE 12K
INTERMIDIATE 9K
SPORTMAN 6K
BASIC 3K

6. הצגת הרעש תנוקד ברמת ציונים של בין 0-10 כאשר 10 יהיה שקט מאוד ו-0 יהיה רועש מאוד, כל הנקודות ישומשו לטובת הניקוד הכללי. ניקוד זה יוכפל לאחר מכן הרמת הקושי על פי כל מחלקה וישוקלל בציון הכללי של אותה סדרה שהוטסה. שימו לב כי כל שופט רשאי לנקד את על פי שיקול דעתו שלו ולא תלוי כלל בשופטים אחרים. אם טייס מקבל ציון של 3 ומטה, על אותה סדרה על ידי שניים או יותר שופטים הטייס יקבל על כך הערה וייודע על כך על ידי מנהל התחרות וזאת כדי לשנות או לבצע משהו שיוכל להוריד את רמת הרעש. אם עדיין אחרי הודעה זאת מקבל המטיס שוב ציון של 3 ומטה על ידי שניים או יותר שופטים יפסל המטיס מהתחרות לאלתר.הוכחת סקייל
6.1. כדי להוכיח שהטיסן דומה למטוס אמיתי מסויים נדרשת מידת מה של קנה מידה למטוס אמיתי ("סקייל").
6.2. הוכחת סקייל של הטיסן מצוייה באחריות המתחרה.
6.3. הקו החיצוני הכללי של הטיסן יהיה דומה בצורתו למטוס האמיתי, אך לא דרושה עמידה בקנה מידה מדוייק. דמיון הטיסן יישפט על-ידי העמדתו במרחק של 3 מטר ובמבט בלבד.
6.4. אם המתחרה לא מראה עם הטיסן כל חומר להוכחת סקייל של הטיסן, ומנהל התחרות יכול לקבוע כי הוא העתק של מטוס אמיתי אז המתחרה יוכל להשתתף בתחרות עם הטיסן.
6.5. הסקייל יקבע לפי מוטת כנפיו של הטיסן והמטוס האמיתי. שינוי במוטת הכנף יגרום לשינוי בסקייל הכללי של הטיסן. רוחב ואורך הגוף כמו גם הגובה ושאר חלקים, לא יעברו את תחום השינוי של עשר (10) אחוז מהמטוס האמיתי, אך למעט פרופילי כנף ומשטחי היגוי בגודלם/צורתם. מנהל התחרות רשאי לאשר טיסה של טיסן אף אם אינו עומד בקריטריון זה.
6.6. בכל טיסן חתורכב בובת טייס תלת מימדית ולוח שעונים נראה לעין. חסרון של אחד מאלה בטיסן יגרום להפחתת ציון של אחד (1) אחוז. על אף האמור, מנהל התחרות רשאי לאשר טיסן אף אם אינו עומד בקריטריון זה וללא הפחתת ניקוד למתחרה.
7. חומרים
מבנה הטיסן צריך שיהיה סטנדרטים סבירים. מנהל התחרות או השופטים רשאים למנוע טיסת טיסן בתחרות או לפסול כל טיסן אם לדעתם הטיסן אינו עומד בסטנדרטים טובים של בניה וחומרים או שבמהלך התחרות נגרם לו נזק פנימי או חיצוני, וכתוצאה מכך הוא יכול לסכן את המטיס ו/או הצופים.
8. רמות הטסה
8.1. אירוע ו/או תחרות יחולקו לחמש רמות מתוך מטרה להגביר קושי: מתחילים (BASIC 411), ספורטיבי (SPORTSMAN 412), ביניים (INTERMEDIAT 415), מתקדמים (ADVANCED 413), לא מוגבל (UNLIMITED 414).
8.2. ישנה אפשרות לביצוע טיסת סגנון חופשי (FREESTYLE) בת 4 דקות. על המטיס להתחרות תחילה באחת מהרמות המצוינות לעיל לפני הטסת טיסה בסגנון חופשי (FREESTYLE).
8.3. רמת/ות ההטסה בה יתחרו בכל תחרות תקבע ע"י קה"ל. הודעה על כך ועל כל שינוי בכללי ההטסה בתחרות יפורסמו לפחות 20 ימים לפני יום התחרות.
9. דרישות מהמתחרים
9.1. מתחרה רשאי להיכנס לכל אחת מרמות הטסה לפי בחירתו. לאחר שמתחרה נכנס לרמת הטסה מסויימת אין הוא רשאי לרדת לרמה נמוכה יותר, אלא לאחר קבלת אישור מועדת ספורט של קה"ל.
מתחרה שניצח ביותר משלוש (3) תחרויות, אוטומאטית יקודם לרמה מתקדמת יותר. המעבר לרמה הבאה יבוצע בתחילת השנה הקלנדרית הבאה.
9.2. עונת התחרויות תתחיל לאחר שינוי סדרות התרגילים ובהתאם לשינויים שיבוצעו באתר IMAC.
9.3. מתחרה חייב להשתתף בלפחות שלוש (3) תחרויות לפני שיהיה רשאי לעלות לרמה מתקדמת, אלא אם ניתן לו אישור לחרוג מכך ע"י ועדת ספורט של קה"ל.
10. טיסות רשמיות
10.1. טיסות רשמיות לסדרות הידועות (KNOWN).
10.1.1. טיסה רשמית של סדרה ידועה בתחרות היא טיסה אשר בוצעו בה( 2 )שתי סדרות תרגילים ("סיבוב"). אם מגבלת זמן אינה מאפשרת סיבוב בן שתי סדרות תרגילים ניתן יהיה לכלול בסיבוב סדרת תרגילים אחת. למתחרה ינתן נסיון אחד לנסות להטיס כל סדרת תרגילים. הנסיון מתחיל כאשר המטיס (או עוזרו) מודיעים על התחלתו בעת שהטיסן נכנס לתחום האווירי או כשהטיסן מנדנד כנפיים בעת הכניסה לתחום האווירי.
ההודעה הקולית היא חובה. אם לא בוצעה הודעה קולית, על השופטים לא לומר דבר למטיס עליו להודיע על כך בצורה בלעדית או על ידי עוזרו. במידה והמטיס לא דיווח כלל כל הטיסה תאופס לו והוא יקבל עליה 0 אם המטיס נזכר במהלך הטיסה על כך והודיעה כי הוא בתוך הקופסא, הטיסה תחשב לו והתרגילים ינוקדו רק מאותו רגע שהמטיס דיווח על הכניסה.
השופטים יפסיקו את השיפוט לאחר שהמטיס הודיע כי הוא מחוץ לקופסא, או לאחר שהוא התאזן ויצא בטיסה ישרה וכנפיים מאוזנות.
10.1.2. כשסדרת תרגילים ידועה החלה ואחד השופטים סבור שהיא הופרעה בנסיבות שאינן קשורות במתחרה, רשאי המתחרה להשלים את אותה סדרה מאותו תרגיל שבו הסדרה שהטיס הופסקה.
10.1.3. אם מטיס לא יכול להשלים סדרת תרגילים ידועה בה החל עקב בעיות מכאניות בטיסן (לרבות כשל מנוע, רדיו וכדומה), המטיס יקבל ניקוד אפס (0) על כל תרגיל שלא בוצע מרגע התקלה. אם טרם החלו להטיס את סדרת התרגילים השניה וניתן להכין את הטיסן למצב טיסה (בהתאם לסעיף 7) המטיס יוכל להטיס את טיסנו בסדרת התרגילים השנייה.
10.1.4. טיסה רישמית היא הטסה של שתי (2) סדרות ברצף, מצופה מהמטיס לבצע אותן בשלמותן וברציפות ללא תדלוק באמצע. אם הסדרה השניה אינה יכולה להתבצע המטיס יקבל את הציון 0 על כל תרגיל שלא בוצע מהסדרה הלא מושלמת היוצא מהכלל הוא חוק 10.1.2
10.2. טיסה רשמית לסדרות לא ידועות (UNKNOWN).
10.2.1. טיסה רשמית של סדרה לא ידועה בתחרות היא טיסה אשר בוצעה בה סדרת תרגילים אחת (1). למתחרה ינתן נסיון אחד לנסות להטיס את סדרת התרגילים. הנסיון מתחיל כאשר המטיס (או עוזרו) מודיעים על התחלתו בעת שהטיסן נכנס לתחום האווירי או כשהטיסן מנדנד כנפיים בעת הכניסה לתחום האווירי.
10.2.2. כשסדרת תרגילים לא ידועה החלה ואחד השופטים סבור שהיא הופרעה בנסיבות שאינן קשורות במתחרה, רשאי המתחרה להשלים את אותה סדרה מאותו תרגיל שבו הסדרה שהטיס הופסקה.
10.2.3. אם מטיס לא יכול להשלים סדרת תרגילים לא ידועה בה החל עקב בעיות מכאניות בטיסן (לרבות כשל מנוע, רדיו וכדומה), המטיס יקבל ניקוד אפס (0) על כל תרגיל שלא בוצע מרגע התקלה.
11. מספר טיסות
לא תהיה הגבלה למספר הטיסות אלא אם יש בעיית זמן ובשיקול דעת של מנהל התחרות.
12. המרחב האווירי האווירובאטי
בהתאם לסעיף 4.1 למדריך השופטים.
13. מגבלות זמן
13.1. למתחרה יהיו שתי (2) דקות להניע את המנוע של טיסנו. אם לאחר שתי דקות לא הצליח המתחרה להניע את המנוע, הוא יעבור לסוף תור ההטסה. אם המתחרה לא הצליח להניע את המנוע של טיסנו בפעם השנייה, הוא יקבל ציון אפס (0) על הסדרה באותו סיבוב.
13.2. למתחרה תהיה דקה אחת (1) מרגע ניתוק גלגלי טיסנו מהקרקע, כדי להיכנס לתחום האווירי האווירובאטי.
13.3. לא תהיה כל הגבלת זמן בזמן הטסת הסדרה.
13.4. למתחרה יהיו שתי (2) דקות מהרגע בו טיסנו יצא מהתחום האווירי האווירובאטי ועד לנחיתה, אלא אם קיבל הוראת עיכוב מאחד השופטים או ממנהל התחרות.
13.5. לפני כניסת הטיסן לתחום האווירי, המטיס רשאי לבצע מספר תרגילים מוגבל, כמו "חצי לופ", "חצי שמנייה קובאנית הפוכה", "חצי גלגול". עליה ב-45 מעלות. חצי לופ למטה או למעלה עם חצי גלגול בלבד. חצי גלגול לט סה הפוכה וזאת קרוב כמה שיותר לתחילת הסדרה. נסיקה או צלילה ב-90 מעלות עם דחיפה או משיכה פשוטה עם חצי גלגול. אין לבצע תרגילים אלה בגובה נמוך.
14. שיטת ניקוד
14.1. כל הרמות ינוקדו לפי סולם של בין 0 ל- 10 נקודות. גם 0.5 (חצי נקודה) ניתנת לשימוש על-ידי השופטים. הנקודות יורדו על הטסה לא טובה של המטיס.
14.2. ערכי מקדם רמת הקושי ("factor K") יותאמו בנפרד לכל תרגיל בהתאם לחוקי קה"ל ולפי שינויים שבוצעו באתר IMAC. הניקוד בכל תרגיל של מתחרה יוכפל במקדם רמת הקושי שלו. ניקוד כל טיסה יהיה סכום של כל התרגילים המוכפלים במקדם רמת הקושי.
15. קביעת הדירוג
15.1. ניקוד סדרה:
15.1.1. ניקוד- מדריך תחרויות IMAC הרשמי או של קה"ל חייב להיות בשימוש, כדי לקבוע את מספר הסדרות שינוקדו ואת משקלן של הסדרות הלא ידועות בהתאם לתחרות. אם הוטסו רק 3 סדרות לא תנוקה אף סדרה, הוטסו 3-5 סדרות תנוקה סדרה אחת, הוטסו 6 סדרות ומעלה ינוקו 2 סדרות.
15.1.2. סדרות לא ידועות- סדרות אלו יוטסו פעם אחת בלבד. מדריך רשמי של IMAC או קה"ל יקבע איך תנוקדנה סדרות אלו.
15.1.3. ניקוד מאוחד- מאחדים את כל התוצאות של אותו מטיס והניקוד המאוחד הגבוה ביותר יקבע את המנצח.
15.1.4. נורמליזציה- כל סדרה תנורמל ל 1000 נקודות בהתאם לסעיף 15.4 להלן.
15.2. במקרה של שוויון בתוצאות, ניקוד הסדרה הטובה ביותר שלא נלקחה בחשבון של כל מתחרה ילקח בחשבון לצורך קביעת הדירוג.
15.3. אותו צוות שופטים ישפוט בכל סיבוב. ניתן להחליף בין השופטים בין הסיבובים.
15.4. כל סדרה תנורמל באופן שהמתחרה שזכה במספר הנקודות הגבוה ביותר יקבל 1000 נקודות. המתחרים האחרים ידורגו באופן יחסי אחריו כדלקמן: הניקוד הכולל של כל מתחרה יחולק בניקוד שקיבל המתחרה בעל התוצאה הגבוהה ביותר ולאחר מכן יוכפל ב 1000. לדוגמה: אם מתחרה 1 זכה ב-4850 נקודות על כל הסדרה שהטיס ומתחרה 2 זכה ב-4766.5 נקודות, אז מתחרה 1 יקבל 1000 נקודות ומתחרה 2 יקבל 982.78 נקודות (4766.5 לחלק ל-4850 שווה ל 0.9827 ותוצאה זו תוכפל ב-1000 והתוצאה תהא 982.78 נקודות).
16. תבנית ההטסה
16.1. התחרות תכלול סדרה תרגילים ידועה אחת (1) או יותר ויכולה לכלול סדרת תרגילים לא ידועה אחת או יותר. סדרת תרגילים לא ידועה יכול שתוטס פעם אחת בלבד בתחרות.
16.2. סדרות ותרגילים ידועים מוגדרים לפי סעיף 3.3 לעיל.
16.3. סדרת תרגילים לא ידועה יכולה להיכלל ברמות SPORTSMAN, INTERMIDIAT, ADVANCED, UNLIMITED, כשבכל אחת יהיו לא יותר מ-15 תרגילים.
16.3.1. סדרות תרגילים לא ידועות יפורסמו ביום התחרות או בלילה שלפני על מנת לאפשר למתחרים לדמיין את הטסתן. אסור להתאמן עם טיסן או סימולאטור על סדרות תרגילים אלו. מטיס שימצא או יוודע שעשה כן יפסל מהתחרות.
16.3.2. סדר התרגילים בסדרת תרגלים לא ידועה יקבע ע"י מנהל התחרות באופן אקראי.
16.4. המתחרה חייב להטיס את כל הטיסה בהתאם לסדר התרגילים של הרמה שלו. תרגילים שיבוצעו לא בהתאם לסדר הנכון או לא לפי הצורה הנדרשת יקבלו ניקוד אפס (0). תרגילים אשר יבוצעו בסדר ובצורה הנדרשת ינוקדו גם אם בוצעו לאחר תרגיל שקיבל ציון.
המראה ונחיתה לא נחשבים בתוצאות הניקוד. חשוב שהשופטים יראו את הטיסן ממריא ונוחת. הטיסן יכול להילקח למסלול או ממנו לפי רצן המטיס.

17. ארבע דקות של הטסה בסגנון חופשי FREESTYLE.
1.17. ארבע דקות של סגנון חופשי הן בעצם SHOW והן נכללות כאירוע נפרד מהתחרות עצמה של IMAC. אלו הם תרגילים אשר נקבעו בצורה אישית על ידי המטיס ואפשר לומר כי כל דבר שהוא בטוח "הולך". כדי להתחרות בתחרות זאת המתחרה חייב להתחרות קודם באחת מרמות ה-IMAC.

א. איכות טכנית. רמת קושי כללית 90K
א.1. שימוש מלא של מעטפת הטיסה וניצול של אווירודינמיקה וכוחות ג'ירוסקופים מקדם קושי 20K.
מצופה מהמטיס לבצע טיסה מלאה בתוך מעטפת הטיסה של הטיסן. כלומר טיסה מלאה במסגרת המהירות ההאצה המותרים לטיסן. זמן התוכנית של הטיסה צריך להיות מחולק בין מהירות גבוהה או נמוכה. תרגילים ב-G גבוה או נמוך. G שלילי או חיובי. הטיסה צריכה לכלול הדגמה של טיסה נשלטת במהירויות נמוכות מעבר לגבולות ההזדקרות של הטיסן שימוש באוטו רוטציה וטיסות בזווית מאוד גבוהה, HIGH ALPHA.
על השופטים להוריד ניקוד על איבוד שליטה במצבים כאלו, אשר מראים שהטיסן יצא משליטתו של המטיס. על המטיס להראות הטסה תוך שימוש בכל הצירים תוך שימוש בכוחות אווירודינמיים ידועים או כוחות ג'ירוסקופים המופקים מהמנוע, כמו TORQUE ROLL, ניקוד גבוה יינתן לטייס אם יצליח לעשות כן.
שימוש חוזר ונשנה בתרגילים אלו יגרום להורדה בניקוד.

א.2. ביצוע תרגילים אישיים מקדם קושי 40K
על התרגילים להיות תחת שליטה מאה של המטיס. ניקוד גבוה יינתן למטיס אשר יבצע תרגילים שיתחילו ויסוימו בצורה מדויקת. אם משום מה נראה כי הטייס איבד שליטה על הטיסן והתרגילים שביצע הם לא כל כך בשליטתו, על השופטים להוריד ניקוד.

א.3. שימוש מלא ונכון בתרגילים שונים לכל אורך הטיסה. מקדם קושי 30K.
רצוי שיוטסו כמה שיותר תרגילים בזמן המוקצב. כמו גם כמה שיותר תרגילים על הצירים השונים ולא רק על ציר אחד או שניים. אם יבוצע שימוש חוזר באותו תרגיל יש לנקות ניקוד גם כן.

ב. רושם אומנותי.
ב.1. ריצוי השופטים ורצף התרגילים בצורתם הפתוחה והיפה. מקדם קושי 50K.
בסדר התרגילים אשר מבוצעת בצורה מדויקת ויפה כאשר כל תרגיל ותרגיל מתחיל ונעצר על ציר מסוים. כל תהליך זה צריך להיעשות בצורה יפה וחלקה. התרגיל הבא צריך להמשיך מאותה נקודת עצירה לא להשתהות ולא לעצור. לא לגרום לסדרת התרגילים להיעצר ולא לזרום.
כמובן שהשופטים צריכים לשים לב גם אם הטייס עוצר את הזרימה כדי לא לאבד אוריינטציה. על זאת יש להוריד ניקוד.
כאשר משמיעים את המוסיקה, עליה להיות בעלת מספר מקצבים איטיים או מהירי, בסדרה בת 4 דקות על השופטים לשים לב לטיסה אשר יש בה כל מיני מקצבים. שהמהירות של המטוס מאיטה או מאיצה, שינוי בגבהים וסיבובים פתאומיים.
ציון גבוה יינתן למטיס אשר יפגין רמה שכזו. יורדו נקודות לטייס אשר מטיס בצורה מונוטונית וצפויה מראש.
יש לתת ציון גבוה לטיסה עם כוריאוגרפיה ברמה גבוהה אשר מתואמת עימה בצורה יפה וזורמת, כמו כן על המוזיקה והטיסה להתמזג.

ב.2. הצגת יחיד ושילוב תרגילים בצורה טובה וזורמת האופטימאלית ביותר. מקדם קושי 40K.
תרגילים מסוימים יכולים לתת רושם שונה על ידי הצופים היושבים במקומות שונים. לדוגמה, נסיקה מעלה יכולה להיות ישרה או עם גלגול הטיסן, הרבה יותר מרשים. סחרור מטה יכול להיות שטוח ואם כבר שטוח אז הפוך כדי שהקהל יראה את החופה והצד העליון של הטיסן, זה מרשים ויפה. טיסה ב-KNIFE יכולה להיות עם החופה לכיוון הקהל ולא עם החלק התחתון העליון יותר יפה ויותר מושך את העין. לא לשכוח זה SHOW, על המטיס להציג את הטיסן שלו בצורה היפה ביותר באוויר.
על השופטים להוריד ניקוד אם לדעתם תרגיל לא ניראה טוב והטיסן גם כן.
דוגמה נוספת, תרגילים אופקיים יראו יותר טוב מקרוב מאשר מרחוק וכדומה...
כל תרגיל יש לו את המבט האופטימאלי בו הוא נראה בצורה הטובה ביותר. ניקוד גבוה יינתן לתרגילים אשר יראו כך.

ג. מיקום מקדם קושי 20K.
ג.1. כמה סימטרית נראת הטיסה ביחס לשופטים ולצופים.
ניקוד גבוה יינתן לטיסה אשר תהיה זהה לימין כמו לשמאל, למעלה כמו למטה.ככול שהסימטריות של הסדרה תהיה גבוהה יותר כך גם הניקוד. על הסדרה להתמקם בצורה כזאת שהיא תהיה צופיה על ידי השופטים ועל ידי הצופים.

2.17. איך שופטים את 4 דקות הסגנון החופשי ?
א. יכולים להיות כמה שופטים שרוצים. אומנם ככל שמספר השופטים גבוה יותר כך גם הציון מתחלק ליותר חלקים וכך הממוצע יכול להיות יותר גבוה.
מומלץ על 7 שופטים.
מומלץ שהניקוד הגבוה ביתר והנמוך ביותר יוסרו וכך הממוצע יהיה יותר שווה.
שאר התוצאות יוכפלו במקדם הקושי שלהם ויוספו כדי לקבל את התוצאה הסופית.
ב. כל קריטריון אשר הוזכר יישפט לפי ניקוד של 10 עד 0 (עשר עד אפס) בעליה של 0.1 הנקודה.
ג. אם הטייס נוחת כל עוד לא עברו 3 דקות וחצי של טיסה, לפני שעברו 210 שניות, הניקוד יחולק.
לדוגמה, הטייס נוחת אחרי 3 דקות של טיסה, מהרגע שמדדו לו זמן. השופטים ישפטו את הטייס כאילו הוא הטיס 4 דקות, אבל הוא יקבל רק 75% מערך הניקוד שהוא היה אמור לקבל, מאחר וחסרה לו דקה אחת מ-4 (3 רבעים). אם הטייס נוחת אחרי 3 וחצי דקות, אין עונש.
השופטים יפסיקו לספור נקודות לאחר ישמע הצפצוף או שיאמרו להם שנגמר הזמן של המטיס.
דוגמה נוספת היא אם נאמר כי הטייס נחת אחרי 2 דקות, ינוקו לו 50% מערך הטיסה.
ד. ישנם מצבים ספציפיים של בטיחות שיכולים לגרום לפסילה.
ד.1. ריסוק, לא עלינו, יגרום לפסילה, כמו גם כל נגיעה שאינה על הגלגלים, נגיעה עם מייצב כיוון אסורה בהחלט. במידה וכן התבצעה נגיעה תפסל הטיסה.
ד.2. אם הטיסן עובר את הקו המת זוהי פסילה.
ד.3. אם הטייס יטיס בצורה שמסכנת אותו או אחרים, הדבר יגרום לפסילה. באחריות מנהל התחרות.







חוקת שיפוט IMAC

דף ההדרכה למנהל תחרות IMAC נמצא באתר הרשמי של IMAC בארה"ב או בדף האינטרנט הרשמי של מחלקת IMAC בישראל.

הקדמה :
מטרת מדריך זה, היא לתת תיאור מדויק לכל תרגיל ואלמנט אשר נמצא בשימוש בתחרות וזאת על מנת לתת סימוכין לפיתוח יכולת שיפוט אחידה בתקן (סטנדרט) וביכולת גבוהה.
לימוד המדריך הנ"ל, על ידי המתחרה ועל ידי השופט כאחד, יעזור להבין בדיוק מה מצופה מכם כמתחרים וכשופטים ובכך, לימוד על ידי השופטים יעזור לכם, השופטים, להגיע להחלטה מדויקת ואחידה, עד כמה היה המתחרה קרוב לדרישות המתבקשות הללו.

שיפוט והטסה אחד הם, והם גם מאוד דומים מטבעם ובגלל זה מתחרה, בדרך כלל, יוכל לעלות לרמת שיפוט ולשפוט.
לעומת זאת, ישנם דברים שונים בין שופטים למטיסים, רובם מתייחסים לגישה הרוחנית ולידע הטכני של החוקים.
ההתייחסות במסמך זה הוא לנשים וגברים יחד.

1.1 הגישה הרוחנית.
הגישה הרוחנית לכשמעצמה , יכולה להתחלק לארבע (4) תת מחלקות :
1.1.1 נטייה, העדפה ודעה קדומה.
מצב זה יכול להיות בהכרה או בתת ההכרה שלנו.
במצב בו אנו בהכרה, למזלנו מצבים אלו הינם נדירים ויהיו לדוגמה בו שופט בצורה מכוונת וברורה, ייתן ניקוד גבוה או נמוך מזה שהמתחרה צריך לקבל.
המילה הכי נכונה לכך היא, רמאות והיא אסורה בהחלט והיא לא תסלח.
מצבים אלו במצב הכרה, יכולים להיות גם עם חברים או סתם אנשים שאנו רגילים להטיס איתם.
רוב הבעיות עם מצבים אלו הוא המצב הלא הכרתי, או המצב הבלתי מכוון, כי הם יותר שכיחים.
לדוגמה: אפקט ההילה, למטיס שהוא ידוע כמטיס טוב מאוד בעל המון תארים, הנ"ל יכול לקבל עוד כמה נקודות על היותו כך, אבל זה גם יכול להיות לרעתו, כי אנו גם נצפה ממנו לעשות את התרגיל בצורה מושלמת, ואם זה לא יהיה כך לטעמינו אנו יכולים להוריד לו יותר נקודות. וגם, בגלל שהנ"ל הוא כבר אלוף כמה פעמים, השופט רוצה לראות פנים חדשות על הפודיום ולכן יכול להוריד לו ניקוד.
מצב כזה, תת הכרתי יכול להיות גם לגבי הטיסן, הציוד שהוא מטיס איתו כמו מנוע ושלט וכדומה.



לדוגמה, מטיס אוהב לעשות פינות חדות בפניות שלו כאשר הוא מבצע תרגילים מרובעים, לעומת יש מטיס אחר עם יותר חינניות בתרגיל זה.
למרות כל זה, שופט חייב למקד את השיפוט שלו על פי הקריטריונים של השיפוט בלבד ולא להתייחס למצבים מפתים אלו.
1.1.2 בטחון עצמי.
בטחון עצמי, מתבסס על ידע, מעל פני היהירות והאגו.
שופט עם בטחון עצמי יכול לתת ניקוד הוגן למתחרה. לא משנה אם הוא אלוף העולם או לא.
שופט עם בטחון עצמי לא ירגיש שלא בנוח, לתת מגוון רחב של ציונים למתחרה בסדרה אחת (SEQUENCE) . ניקוד נמוך כמו 1-2 או גבוה כמו 9-10 לא יהיו משהו שהוא לא רגיל לתת.
1.1.3 תחושה של עצמאות.
השופט אינו נמצא בתוך כלוב מזכוכית ואינו יכול לשתף את השופטים האחרים או הרשמים לגבי הטיסה של המתחרה, כל עוד הוא עדיין שופט את אותו מתחרה, אלא אם כן, יש בעיה כלשהי או התחבטות בנוגע לתרגיל כזה או אחר.
שופט לא יכול להיות מושפע משופטים אחרים, במיוחד אם הם דומיננטיים יותר או יותר מנוסים. שיפוט הוא עצמאי לחלוטין.
אם ישנו שימוש ברשמים, יש לומר להם בלחש את הציון ואם לא, יש לרשום זאת בצורה מוצנעת.
1.1.4 הצמדות לחוקים.
זה אולי הדבר הכי חשוב ובעל המשמעות הכי משפיעה מכל שאר היסודות, כדי לעשות אתכם שופטים טובים. שופט טוב יודע לפתח יכולת שווה בין כל שאר השופטים כאשר כולם עובדים ומשחקים על פי הכללים הברורים והרשומים. להיות פיירים.
כל שופט אשר יושב בכיסא השופט, חייב להיצמד לחוקים אשר ידועים וקיימים באותו הזמן, או שעליו לפטור עצמו משיפוט.
1.1.5 הידע הטכני.
ידע זה הוא בעצם היכולת והידע בשימוש מערכת הורדת הניקוד בתרגיל.
מערכת זו יוצאת מנקודת הנחה שהמטיס מטיס את התרגיל בציון של 10 נקודות, אנו השופטים צריכים למצוא תקלות נראות של המתחרה במהלך הטיסה על פי קריטריון(אמת המידה) השיפוט של אותו תרגיל.
אנו לא מפסיקים עד שהתרגיל מסתיים.
אז מנסים גם לתת ניקוד על התרשמות כללית, אבל דבר זה יכול להיות לא עקבי ולא יציב, וגם יכול לשים אותנו במצב מוגבל של נתינת ניקוד קטן מידי, לעומת זאת, הניקוד, צריך להיות בסופו של דבר מורכב מהמצב הכללי של אותו תרגיל ואיכותו.


אנו חייבים תמיד לשאוף לרמה גבוהה של עקביות בשיפוט כמו גם דיוק.
ההיבט הכי חשוב של שיפוט עקבי הוא שעל כל שופט לקבוע לעצמו תקן ואחר כך להמשיך איתו לאורך כל התחרות.

2. מערכת ה- FAI ARESTI (ריכוז) :
סדרת IMAC מבוססת על קטלוג של תרגילים אשר מאומצים על ידי ארגון ה-FAI מתוך ה-ARESTI של מטוסי אווירובטיקה אמתיים. קטלוג זה מכיל בתוכו תשע (9) משפחות של צורות :

א. קווים וזוויות.
ב. פניות ופניות בגלגולים.
ג. שילוב של קווים.
ד. לא בשימוש.
ה. פניות הזדקרות. STALL TURNS
ו. החלקת זנב. TAIL SLIDES
ז. לופים ושמניות.
ח. שילוב של, קווים, זוויות ולופים.
ט. גלגולים וסחרורים.

זה מעבר ליכולתנו במדריך זה, להסביר בפרטי פרטים את המבנה של הקטלוג הנ"ל ואיך לקרוא את רישום הצורות בשפה שהם מיוצגים.
שופט טוב, וגם מטיס טוב, מבין בצורה מהירה מאוד את התרגיל פשוט על ידי מבט על הצורה מהקטלוג הנ"ל.
הקטלוג המלא, נמצא באתר, www.arestisystem.com
מומלץ בחום להוריד את המערכת הנ"ל כדי להבין אותה יותר.




3. תחרויות IMAC נבדלות מתחרויות אחרות כמו IAC או תחרויות F3A.
בגלל שלפעמים ישנם שופטים שמגיעים ממחלקות אלו, כדי לעשות את את ההבדל בין המחלקות.




החוק IMAC IAC F3A
הורדה של 1 נקודה על כל שינוי. 10 מעלות.
1/2 נקודה על 5 מעלות. 5 מעלות 15 מעלות
קריטריון (אמת המידה) בשיפוט מסלול הטיסה גובה טיסה מסלול טיסה
מספר שופטים 2 מינימום 5 כתקן
3 מינימום 2 מינימום



4. המרחב האווירי.

4.1 ציר ה-X וציר ה-Y.
ציר ה-X הוא הציר העיקרי של הטיסה והוא מקביל לקרקע, ציר ה-Y הוא ניצב לציר ה-X שהוא ציר הטיסה.

4.2 הקו האחרון להטסה DEAD LINE
קו זה ממוקם 30.5 מטר לפני המטיס. קו זה מגדיר ומתחם את האזור "האסור להיטס". שופטים יתנו ציון 0 לכל מטיס אשר יעבור את הקו הזה. למעט המראה ונחיתה. ללא קשר ל-FREESTYLE

4.3 ניקוד על- פי מרחב ההטסה.
על השופטים להעריך כל סדרה של תרגילים המבוצעת על ידי המטיס, על ידי השימוש במרחב האווירי בסדרה.
כל סדרה הנשפטת אם היא ידועה או לא ידועה, יוסיפו לה עוד תרגיל נוסף, הנקרא "שימוש במרחב האווירי" ותרגיל זה יחשב בניקוד הכולל כתרגיל אחד לכל דבר.
לכל תרגיל כזה של שימוש במרחב האווירי יהיה K פקטור ידוע מראש תלוי בקטגוריה/CLASS שבה מטיסים. התוצאה שתתקבל על תרגיל זה תוכפל ב-K פקטור ותירשם בלוח התוצאות.

אלו הם הסטנדרטים אשר יאפשרו למטיס להטיס את הסדרה שלו בצורה כזו שתאפשר לשופטים לראות אותה בצורה טובה ובכלל לשפוט אותה בצורה האופטימאלית ביותר. כלומר כמה שהתרגילים יהיה יותר פתוחים גדולים ויפים כך הציון יהיה יותר גבוה.
התקן הגבוה ביותר יהיה כאשר המטיס מטיס את הסדרה בצורה כזו המאפשרת למטיס לשלוט בצורה טובה על הטיסן בתוך המרחב האווירי. כמובן גם בצורה כזו



שהשופטים יהיו יכולים לראות את התרגילים ושיהיה ניתן לתת ציון על כל תרגיל ותרגיל. בצורה אופטימאלית. על כך שמטיס מאפשר זאת הוא יקבל ציון 10.
התקן הנמוך יותר יהיה כאשר מטיס מראה יכולת לא טובה של שליטה במרחב האווירי, הטיסות שלו קצרות והדוקות וכך יהיה לשופטים קושי בכלל לראות ולשפוט את התרגילים שלו.
כמו הטסה רחוקה וגבוהה מידי.
מטיס כזה יקבל עבור תרגיל המרחב האווירי 0.
הכול בהתאם למטיס והציון שלו יהיה בין 0-10 בהתאם לשליטה בתרגיל המרחב האווירי.

ה-K פקטור של כל קטגוריה וקטגוריה הם:
• Basic = 3K
• Sportsman = 6K
• Intermediate = 9K
• Advanced = 12K
• Unlimited = 15K


5. נתיב טיסה, תנוחת (מצב) הטיסן ותיקוני רוח.
טיסני סקייל אווירובטיים חייבים שכל התרגילים המבוצעים בסדרה יהיו מתוקנים אל הרוח. ראה חוק 5.3.
השופט צריך להעריך כל תרגיל על ידי נתינת תשומת לב לנתיב הטיסה של הטיסן, בו בזמן עליו להוריד ניקוד על כל סטייה בתנוחתו (מצבו) של הטיסן שאינה קשורה בתיקוני רוח, כדי שהטיסן יטוס בנתיב טיסה נכון על פי הקריטריון(אמת המידה).
5.1 נתיב טיסה.
אתה צריך לחשוב על הטיסן כעל נקודה אחת גדולה שטסה בשמים, עקוב אחרי הנתיב שלה בשמים, זהו נתיב הטיסה, או מסלול הטיסה של הטיסן, או בעצם מרכז הכובד שלו. שיפוט נתיב הטיסה יורכב מהתייחסות במבט על נתיב הטיסה שיורכב מהאופק, או ציר ה-X וציר ה-Y של המרחב האווירי.
5.2 תנוחה (מצב) הטיסן.
תנוחת הטיסן מוגדרת כמיקום הטיסן בשמים והיא מאופיינת על ידי השינויים של הטיסן על ציר הסבסוב (הגה כיוון), ציר הגלגול (מאזנות) וציר העלרוד (הדה גובה).
ביום "ללא רוח" תנוחת הטיסן, כיוון הטיסן, תהיה לרוב מכוונת לאותו נתיב.
במצב של רוח צולבת, תנוחת הטיסן תהיה חייבת להישנות על ציר הסבסוב (הגה כיוון) כדי להמשיך בנתיב טיסה ישר כפי שנדרש בחוקת טיסני הסקייל האווירובטיים. (תמונה 2)
כמו כן, הורדה במהירות הטיסן, תגרום לו לשנות את מצבו בציר העלרוד כדי לשמור על נתיב טיסה נכון. (תמונה 3)
תלו בסוג הטיסן (כנף עילית, תחתית וכדומה) תנוחת הטיסן יכולה להיות שונה מטיסן לטיסן. השופט חייב להתעלם משינוי זה בתנוחת הטיסן ולהתרכז אך ורק בנתיב הטיסן המוכתב על ידי הטיסן.


מאחר ואין מילת תרגום מתאימה למילה HEADING אנו נשתמש בה באנגלית.
בעיקרון תרגום המילה הוא, הזווית שבין כיוון הטיסה לנתיב הטיסה (קו האורך).

5.3 תיקוני רוח.
כאשר שופטים תרגיל ומבינים מה מרכיב את תיקוני הרוח, ומה לא, זהו האתגר הגבוה ביותר.
החוק בצורה כללית, הוא שעל השופט להתעלם מכל סטייה הגורם לשינוי בתנוחת הטיסן אשר בתכליתה היא לשמור על נתיב טיסה. בו בזמן עליו להוריד 0.5 נקודות על כל שינוי או סטייה שהיא מעל 5 מעלות ואינה קשורה כלל לשמירת נתיב טיסה ותיקוני רוח.
למשל, כאשר הרוח נושבת במקביל לנתיב הטיסה, והמטיס מטיס את הטיסן בקו אנכי, עליו להשתמש מעט בהגה הגובה כדי לשנות את תנוחתו של הטיסן ובכך, לשמור על נתיב טיסה נכון וישר. (תמונה 4) שינוי זה בתנוחת הטיסן לא יוריד נקודות.
מאידך, כל זווית נטייה של הכנף על ציר הגלגול שהיא יותר מ-5 מעלות תגרום להורדה של 0.5 נקודות. (ציור 5)
השופטים יורידו ניקוד אך ורק על נטייה מכוונת או שינוי מכוון במצב הטיסן על ידי המטיס, ולא על שינויים פתאומיים אשר נגרמים כתוצאה מטלטלות אוויר.
תמיד תן למטיס ליהנות מהספק כאשר אינך בטוח.
התרגילים היחידים שלא יהיו מתוקנים לרוח הם תרגילים שמעורבים בהם מצבי הזדקרות של הטיסן כמו, STAL TURN, TAIL SLIDE, סחרורים וסנפים (גלגול חטף, FLICK ROLL)
באותו זמן שהטיסן נמצאה במצב של הזדקרות או קרוב להזדקרות, כל היסחפות על ידי הרוח מחויבת בהתעלמות השופטים ולא יורדו נקודות.
תיקוני רוח יהיו בשימוש בכל המרחב האווירי. כל היסחפות על כל קו, ישר 45 או 90 מעלות, חייבת בהורדת ניקוד על פי 0ץ5 נקודות על כל 5 מעלות. (ציור 6)
למשל, במצב של STALL TURN עם רוח צד קשה, העלייה לקו אנכי תתחיל ישר אחרי רבע לופ. זהו המצב הראשון של התייחסות לקו האנכי.
נתיב הטיסה בטיסה האנכית נמצא בסטייה של 15 מעלות ביחס לקו האנכי הישר, ולכן הורדת הניקוד תהיה 1.5 נקודות.
כאשר הטיסן מתחיל להיכנס לתרגיל ה-STAL TURN הוא נמצא במצב של הזדקרות ולא יורדו נקודות על היסחפות ברוח. ברגע שהוא מסיים את הסיבוב שלו ומתחיל לרדת, מתחילה נקודת התייחסות חדשה לטובת קו אנכי ישר ומושלם, אם הקו בנתיב הטיסה מטה הוא בסטייה של 20 מעלות אז יורדו 2 נקודות. (ציור 7)
המתחרה נדרש לעשות את הצורות של התרגילים בצורה מושלמת וזאת לא משנה למצב הרוח. לופים וחלקי לופים חייבים להיות עגולים, קווים אנכיים חייבים להיות בניצב לאופק וקווים אופקיים חייבים להיות על ציר ה- X וה-Y.
לגבי קווים ב-45 מעלות שופטים חייבים להניח את הדעת במיקום הטיסן וזאת ביחס אליהם. כלומר לא תמיד נוכל לדעת אם הקו הוא 45 מעלות בדיוק, יש להסתמך על הניסיון.
קו של 45 מעלות אשר מוטס בקצה המרחב האווירי יראה חד יותר כאשר הוא מוטס החוצה וקהה יותר כאשר הוא מוטס פנימה לכיוון המרכז. השיפוט הוא לפי הקו האמתי (עולה או יורד) ולא אם הקו היה או לא ב-45 מעלות. תמיד תנו למתחרה ליהנות מהספק.


6. ניקוד התרגיל.
השופטים יעריכו בצורה עצמאית את איכותו של כל תרגיל בנפרד ואת מרכיביו קרי, סנפים, גלגולים וכדומה...כמו שמתואר בסדרה.
הניקוד יתחיל מציון של עשר(10) עד אפס (0) בקפיצות של חצי נקודה (0.5). ציון עשר (10) יינתן לתרגיל מושלם אשר בו לא ראה השופט סטייה מהקריטריון המתואר בסדרה.
זכרו תמיד, זהו תפקידו של השופט למצוא תקלה, תהיו דקדקנים בעניין אבל מאידך גיסא, תנו ציון של עשר (10) אם ראיתם תרגיל מושלם – אבל אם הייתם באמת ביקורתיים, לא תראו המון מציון זה.
אל תלחמו בעצמכם לתת ציונים שהרווח ביניהם הוא קטן מדי. כלומר כל התרגילים יהיו 8-6 בלבד. תתרגלו לתת איפה שצריך ציון 8-10 אבל אם צריך וזה יכול להיות תנו גם 3 ו-4.
המרווח צריך להיות רחב ולא צר בין הציונים השונים על התרגילים השונים.

כשופט אתה מצופה לתת ציון על תקן אחד וזהו מושלמות, מצוינות.
ביצועי הטיסן, הקושי בביצוע התרגיל (על בסיס ניסיונך או הערכתך האישית), מצב מזג האוויר, שמו של המטיס והמוניטין שלו, אסור להם להילקח בחשבון בעת כתיבת הציון.

שני (2) שופטים צריכים לשפוט לפחות כל סדרה. מומלץ שיהיו עוד שופטים שיוכלו להחליף את השופטים הנ"ל בסבב כדי שיהיה ניתן לעשות סקר ממוצע.
כל שופט ישפוט כל מתחרה באותה כמות של סיבובים, על כל מטיס תהיה האפשרות להטיס מול כל השופטים אותה כמות של סיבובים.
אם בגלל מזג אוויר בעייתי , נשללה זכותו של המטיס לבצע אותה כמות סיבובים מול כל השופטים, השופטים אותו, מנהל התחרות יכול להתעלם מהתוצאות של אותו סבב וזאת, על פי שיקול דעתו.
6.1. עקרונות הניקוד.
כאשר נותנים ניקוד על איכות התרגיל הבודד בסדרה, על השופטים לקחת בחשבון את העקרונות הבאים :
א. גיאומטרית התרגיל (כולל הצורה, רדיוסים, זוויות, נתיב הטיסה, כיוון הטיסה, HEADING וזווית השיפועים) חייבים להיות מבוצעים על פי הקריטריון.
ב. הדיוק בביצוע התרגיל ביחס לקריטריון המוסבר במדריך זה.
ג. הצורה "החלקה" של הביצוע.
ד. החדות בזיהוי התחלת וסיום התרגיל ביחס לקו האופק.
ה. התרגיל חייב להיות מבוצע כהעתק מושלם על פי השרטוט (B או C ) מתאים לכיוון הטיסה שנבחר על ידי המטיס, ומוטס בסדר הנכון בסדרה.
לתרגילים המוטסים על ציר ה-Y קרי, קרוס בוקס, זו בחירתו של המטיס אם לטוס כשהוא פונה פנימה או פונה החוצה, לגבי הכיוון של הטיסה אם זה ימין או שמאל, על פי משפחת תרגילים מס' , אלמנטים בגלגול, זה על פי בחירתו של המטיס לבחור את כיוון הגלגול ועל פי הגלגול הראשון יוטס הגלגול השני, במידה ויש שני גלגולים עוקבים מנוגדים.
בכל המקרים, התרגיל חייבים שיהיו בו כניסה ויציאה על פי התיאור בשרטוט שהוא בחר B או C.

ו. עקרונות הניקוד של כל מרכיב בתרגיל מורכב יהיו שבסופו של דבר יינתן ציון אחד מסכם לתרגיל.
ז. אורך הקווים וגודל הרדיוסים, הנגרמים כתוצאה מאופי הטיסה של הטיסן, אסור שיילקחו בחשבון בציון.
ח. תרגילים שליליים ינוקדו בדיוק באותו קריטריון כמו תרגילים חיוביים.
ט. מהירות הטיסן היא לא קריטריון. הורדה בציון תהיה על כל סטייה מהקריטריון המפורט של התרגיל בלבד. הציונים יונמכו על ידי הורדה של חצי (0.5) נקודה על כל סטייה של 5 מעלות.
6.2. תחילת וסיום של תרגיל.
התרגיל הראשון שפותח כל סדרה מתחיל רק כאשר הכנפיים של הטיסן יוצאות מאיזון או מנתיב הטיסה האופקי של הטיסן.
התרגיל מסתיים ברגע שהטיסן חוזר למצב בו הכנפיים מאוזנות או שהטיסן חוזר למצב האופקי של בנתיב הטיסה וזאת, במרחק של לפחות אורך גוף הטיסן שטס.
היוצא מהכלל בסעיף זה, הם תרגילים המתוארים בקטלוג של משפחות 7.4.3 ו-7.4.4 (לופים ריבועיים) ו-7.4.6 (לופים מתומנים).
ברגע, שהטיסן עבר מרחק של גוף הטיסן שטס, בנתיב הטיסה האופקי, בסוף התרגיל, רק אז מתחיל התרגיל הבא. (ראה ציור 8).
אם הטיסן איינו חוזר למצב של כנפיים מאוזנות או לנתיב טיסה אופקי, לפני שהוא התחיל את התרגיל הבא, תורד לו נקודה אחת (1) על כל תרגיל הראשון בלבד.
ראה את חוק מס' 7.
אם המטיס, מתקן איזושהי טעות בזמן היציאה מהתרגיל, אך עדיין הוא מטיס מתחום של התרגיל הראשון והטעויות הן בנתיב הטיסה, או בשיפוע או, בזווית לפני שהוא מסיים את התרגיל (סוגר אותו), יורדו לו נקודות רק על התרגיל הראשון.
אם המטיס לא הצליח לתקן טעיות אלו, הן תגרומנה לו להורדה של ניקוד משני התרגילים.
(בעצם, הוא גורר את הטעויות מהתרגיל הראשון, לתרגיל השני וכך הלאה, הוא חייב לתקן ולסיים את התיקון בתרגיל אחד, אחרת זה יהיה כמו דומינו.)


6.3 אפס.
ציון אפס יינתן כאשר :

א. כאשר משמיטים תרגיל מהסדרה. במקרה זה רק התרגיל שהושמט יקבל ציון אפס. למשל, המטיס השמיט תרגיל אמצע וטס ישירות לתרגיל הבא, רק התרגיל אמצע יקבל ציון של אפס, התרגיל הבא יקבל ציון בהתאם.

ב. כאשר מטיסים תרגיל אשר סוטה מהתרשים שישנו בידי השופטים לטובת ניקוד.
למשל, אם הטייס מבצע תרגיל בשם HUMPTI BUMP במקום STALL TURN התרגיל הזה יאופס.
ג. הוספת תרגיל לסדרה תאפס את התרגיל שאחרי התרגיל שהוסף זאת למעט אם זה נחוץ לבצע "תרגיל מתקן" (ג.1) בגלל שתרגיל קודם לא בוצע במלואו על פי התוכנית, שרטוט.
אפס יינתן לתרגיל בצורה מידית, אחרי כל תרגיל שהוסף ולא קשור לסדרה, גם אם התרגיל שבא אחריו בוצע בצורה מושלמת.
ג.1. תרגיל מתקן יכול להיות אך ורק פניית 270 מעלות או פחות ממנה ו/או גלגול 180 מעלות או פחות ממנו.
במקרה כזה, ענישה תינתן כנגד המתחרה כאשר מנרמלים את הניקוד.

לדוגמה :
1. אם הטיסן יצא מתרגיל במצב רגיל במקום יציאה הפוכה (המטיס שכח לבצע חצי גלגול לטיסה הפוכה), ומתקן זאת על ידי חצי גלגול אחרי היציאה מהתרגיל בקו המאוזן, התרגיל המקורי יאופס, כלומר יקבל אפס, אך התרגיל שבא אחריו יקבל ציון רגיל בגלל שהחצי גלגול בוצע לפני תחילת התרגיל השני, כלומר החצי גלגול בוצע כדי לתקן את המצב בו הטיסן היה. (ציור 9)
ענישה תינתן על פי חוק 6.3.ג.1.

2. אם מטיס יוצא מתרגיל בכיוון לא נכון על ציר ה-X (משך במקום לדחוף בתחתית התרגיל) ואז המטיס הוסיף פניית 180 מעלות וגלגול 180 מעלות כדי לתקן את הטעות ואז, מגיע חזרה למצב הנכון של הטיסה, על דבר זה יש לקבל ענישה, על פי חוק 6.3.ג.1. התרגיל המקורי יאופס, והתרגיל שבא אחריו יקבל ציון מרגע שהכנפיים מאוזנות אחרי שהן תשלמנה את הפניית 180 מעלות.

חשוב : כל תרגיל מתקן שהוא יותר מפנייה של 270 מעלות או יותר מ-180 מעלות גלגול ממשיך את הענישה.

ד. שבירה מהסדרה. שבירה מהסדרה מאופיינת בכך שהמטיס עוזב את הסדרה המוטסת לגמרי. למשל, מטיס אשר מאבד את חוש הכיוון שלו ומתחיל לעשות סיבובים סביב המסלול כמה פעמים לפני שהוא חוזר להטיס את הסדרה.
עוד דוגמה, יכולה להיות מטיס אשר נוטש את הסדרה מאחר והוא חושב שיש לו בעיה בטיסן, או בציוד ההטסה., ומבצע מספר פסי קיזוז כדי לראות שהכל קשורה עם הטיסן ואז מחליט לחזור להטיס את הסדרה.
קאט במנוע או נחיתה לא יחשבו שבירה מהסדרה וכל התרגילים שלא בוצעו יאופסו.
כאשר שבירה מהסדרה מבוצעת, התרגיל שבמהלכו בוצעה השבירה יאופס, והוא יקבל ענישה.
מצבים יכולים להיות כאשר המטיס מבצע תרגיל לא נכון, שבעקבותיו יקבל עליו אפס, לא יצא מהתרגיל נכון ואז הוא מבצע שבירה מהסדרה. במקרה כזה, המטיס יקבל אפס על התרגיל הראשון שלא בוצע, או שבו הוא נכשל, ואפס נוסף על התרגיל השני הבא אחריו שבוא בוצעה השבירה מהסדרה.















חידוש טיסה מנוקדת :

המטיס או העוזר מטיס חייבים לומר בצורה קולית ולסמן לשופטים את הכוונה של המטיס לחדש טיסה מנוקדת ולחזור להטיס את הסדרה.
המטיס צריך לחזור עם הטיסן למצב של כנפיים מאוזנות על הקו המאוזן, הקו האופקי, לקרוא לשופטים שהוא מתחיל את הסדרה שוב ולבצע את התרגיל האחרון שעליו קיבל את האפס ורק אז להמשיך את הסדרה מנקודה זו.
ניקוד יינתן מהרגע שהמטיס עבר את התרגיל שעליו קיבל אפס.
שבירה מהסדרה בעקבות סיבה בטיחותית, מזג אוויר או בריחה מהתנגשות אווירית או מדרישה של שופט או ממנהל התחרות לא תקבל ענישה.
ה. הטסת תרגיל בכיוון הלא נכון היא על ציר ה-X, ציר ה-Y הוא ללא כיוון מוגדר.
ו. כל סטייה מצטברת שהיא יותר מ-90 מעלות בגלגול, עלרוד או סבסוב אשר לא קשורות לתיקוני רוח.
ז. כל תרגיל שהוטס בחלקו או במלואו מעבר לקו המת. המטוס חייב לעבור את הקו המת בצורה ברורה.
שופטים ישפטו כל תרגיל בנפרד ולא ידברו או יתייעצו אחד עם השני בקשר לתרגילים כל עוד הסדרה מוטסת. ברגע שהסדרה מסתיימת, רק אז יכולים להתייעץ ולראות אם נפלה טעות במתן האפס או לא.
אם שופט מפספס תרגיל אחד או יותר, או כל חלק של תרגיל בצורה כזו שהוא לא יכול לתת ציון בצורה בטוחה, השופט צריך להשאיר את מקום הציון ריק עד שהסדרה תסתיים. אז עליו להתייעץ עם השופטים האחרים ולהשתמש בציון שלהם.
אם שני השופטים לא הצליחו לתת ציון לתרגיל בגלל איזו שהיא סיבה, הם יכולים לבקש מהמטיס לבצע את אותו תרגיל שוב, בהטסה יכול המטיס לבצע את התרגיל שלפני, רק התרגיל שלא נוקד ינוקד.
7. מרכיבים עיקריים באווירובטיקה.

7.1. קווים.
כל הקווים נשפטים בהתאם לקו האופק האמיתי ועל פי הצירים של המרחב האווירי. קווים מאוזנים ואנכיים נשפטים בעיקר על פי נתיב הטיסה (ראו חוק 5.3. על קריטריון תיקוני רוח).

כל התרגילים מתחילים ומסתיימים על קו מאוזן ברור. ושניהם, ההתחלה והסוף, חייבים להיות בסדר נכון כדי לקבל ציון טוב.

מטיס אשר ממהר מתרגיל אחד למשנהו, מבלי להראות את אותו קו אופקי ומאוזן ברור, יורד לו ציון של נקודה אחת (1) על כל החסרה של קו על כל תרגיל.
לכן, הזנחת הקו בין שני תרגילים יוריד למעשה נקודה אחת (1) על התרגיל הראשון ונקודה אחת (1) על התרגיל הבא אחריו. ראו ציור 11.

כל הקווים אשר מתקיימים בתוך התרגיל יש להם התחלה וסוף אשר מגדירים את האורך שלהם. מקדימים אותם וממשיכים אותם חלקי לופ.

למעט משפחה 3 של התרגילים (שלוש, ארבע ושמונה פינות) וחלק מתרגילים של משפחה 7 (לופים ושמיניות) הקריטריון לאורך הקו שבתוך התרגיל המוגדר, אומר שהם לא חייבים להיות באורך שווה. ציור 12
למשל, אורך הקווים בתרגיל HUMPTY BUMB לא חייבים להיות שווים, אבל כל ארבע הקווים בלופ ריבועי חייבים להיות שווים. ציור 13.

לא משנה איזה גלגול נמצא בקו פנימי, אורך שני החלקים של אותו קו, לפני הגלגול ואחרי הגלגול, חייבים להיות שווים. היוצאים מין הכלל הם גלגולים שבאים אחרי סחרור. שופטים חייבים לשים לב לאורך הקו, לראות בוודאות את אורכם של שני הקווים ולהסתמך על היכולת הוויזואלית שלהם ולא להסתמך על זמן שחולף קרי ספירה.
ניתן לראות את ההבדל שבספירה כאשר אנו מבצעים למשל גלגול בקו אנכי מעלה, כאשר המטוס מאבד ממהירותו, הזמן שלוקח לו לעשות את המקטע השני הוא יותר ארוך מאשר המקטע שלפני הגלגול.
אם בתוך התרגיל קו אחד או שניים חייבים להיות באותו אורך, שינוי אשר ברור לעין יוריד ניקוד על פי הטבלה הבאה. ציור 14.
1. שינוי נראה לעין – הורדה של 1 נקודה.
2. אם הקווים שונים ביחס של 1:2 – הורדה של 2 נקודות.
3. אם הקווים שונים יותר מיחס של 1:2 – הורדה של 3 נקודות.
4. אין קו כלל לפני או אחרי הגלגול / אלמנט – הורדה של 4 נקודות.
5. אין קו כלל גם לפני וגם אחרי האלמנט – הורדה של 2 נקודות.

הבסיס למדידת הקווים הוא אורך הקו הראשון שמוטס.
העדרו של קו לפני או אחרי האלמנט חייב להוריד עוד נקודה אחת (1), סעיף 3 עם סעיף 4, כי כל קו שהוא יותר מיחס של 1:2 יחשב כאילו אין קו כלל ואז יגרור אחריו את ההורדה של סעיף 4.
אם אין קווים כלל לפני ואחרי האלמנט, ההורדה הכללית היא שתי (2) נקודות בלבד.

לדוגמה : מטיס הטיס את הטיסן שלו בקו אנכי כלפי מעלה, לאחר ביצוע קו כמצופה, ביצע המטיס את הגלגול ימינה אך לא חיכה כלל לביצוע קו נוסף, אלא מיד דחף לטיסה ישרה ואופקית. על זאת הורגו לו 3 נקודות כי הוא לא ביצע קו אחרי האלמנט, ולכן הורדו לו 3 נקודות על קו שהוא בהרבה לא אותו אורך כמו הראשון, ועוד 1 נקודה על כך שהוא בעצם לא ביצע קו נוסף.

7.2. לופים וחלקי לופים.
הלופ הוא תרגיל ממשפחתה 7, אבל חלקי לופ מתחברים ונמצאים במשפחות תרגילים נוספות, לכן זה נחוץ לדבר על הלופ לפני שאנו מדברים על משפחות תרגילים אחרות.
לופ חייב להיות בהגדרה, רדיוס ממושך. הוא מתחיל ומסתיים בקו מוגדר שבסופו משלים לולאה, קרי לופ, על הקו האופקי.
לגבי חלק הלופ, קו מסוג זה יכול להיות גם בחלקים אחרים של הטיסה. כאשר המהירות משתנה, כאשר אנו מבצעים לופ, או חלק הלופ, המהירות הזוויתית מסביב לציר הזוויתי של המטוס גם כן משתנה, כדי להשלים את הלופ וכדי להשאיר את הרדיוס בצורה ממושכת. כאשר המהירות יורדת, לדוגמה לחצי מהמצב ההתחלתי, המהירות הזוויתית, כדי להשלים את הרדיוס בשלמותו תצטרך להיות מופחתת, זוהי עובדה פיזיקאלית.
כך שהמהירות הזוויתית יכולה להיות כעזרה כדי לשפוט את הרדיוס, כדי למדוד אותו, במיוחד, כאשר המהירות הזוויתית בשלב הגבוה של הלופ, נראית מהירה יותר, זו הדרך הנכונה, לדעת שהרדיוס קטן יותר.
העזרה הזו חשובה יותר כאשר קו מפריד בין שני חלקי לופים.
חלקי לופים של כל אחד מהתרגילים, צריכים שיהיה להם אותו רדיוס למעט, משפחה 8.4. (האמפטי באמפ), 8.6. (חלקי לופים וחלקי לופים הפוכים), 8.7. (Q לופים), 8.8. (דאבל המפטי באמפ) ו- 8.10. (לופ 1/4-1 הפוך).
לדוגמה, תרגיל מתחיל בטיסה אופקית ומאוזנת, עם רבע לופ, לאחריו קו אנכי מעלה, ואז שוב רבע לופ. הרבע לופ בסוף הקו האנכי (משפחה 1) לא חייב להיות באותו קוטר, גודל, כמו הלופ בתחתית הקו. ציור 15.


אבל, הלופ העליון אסור שיהיה לופ פינתי וחד. ציור 16. הוא חייב להיות חלק, מודגש ובעל רדיוס מתמשך.

8. FAI "ARESTI" קטלוג משפחות התרגילים.
8.1. משפחה מס' 1 : קווים וזוויות.
משפחה 1.1.1 עד 1.1.11 סוכמה לחלוטין ובמלואה בכל הסעיפים הקודמים.
שימו לב שמשפחה 1.2.1 עד 1.2.16 לא מוצגים לפי השרטוטים של הקטלוג של ARESTI . בכל אחד מהתרגילים הללו, ישנם מרכיבי לופים (לולאות), שמינית לופ, 3 שמיניות הלופ ורבע לופ. גלגולים יכולים להתבצע על קו 45 מעלות ועל 90 מעלות קו עם התקן ששני חלקי הקו חייבים להיות שווים. הקו האופקי המאוזן והקו שבסוף כל תרגיל יכולים להיות מוטסים בגובה שונה. ציור 17.



8.2. משפחה 2 : פניות ופניות תוך גלגול.
8.2.1. פניות. בתחרות אווירובטית, הפניות מחולקות לשלוש :
1. ביסוס הטיית הטיסן בעזרת גלגול בפניה.
2. הפניה עצמה.
3. גלגול חזרה כדי לחזור לטיסה ישרה ואופקית בכיוון המטוס.

בוא נביט על כל אחת ואחת מהשיטות הנ"ל.
הראשון הוא הגלגול כדי לביסוס הטיית הטיסן בעזרת גלגול בפניה.
הגלגול חייב להיות גלגול שבין 60 ל-90 מעלות. הוא חייב להיות מבוצע כאשר הטיסן נכנס לכיוון הנכון והטיסן חייב לשמור על קו אופקי אחיד.
ברגע שהגלגול מושלם והפניה עצמה מתחילה המתחרה חייב לבצע את הפניה. הפניה חייבת לשמור על אותה זווית פניה, נטייה, הטיית הטיסן, למשך כל הפניה. הטיסן חייב לשמור כמובן על קו אופקי. הטיית הטיסן והפנייה חייבים להיות אחידים ורציפים למשך כל הפניה ומתוקן לרוח, לדוגמה, פניה של 360 מעלות, היא מעגל מושלם.
שימו לב שתיקוני הרוח אסור שיפגעו בזווית ההטיה של הטיסן, אם קבענו שהיא 60 מעלות היא חייבת להישאר 60 מעלות למשך כל הפנייה.
ברגע שהטיסן מגיע לקצה הפניה שממנה הוא צריך לצאת, המטיס מבצע גלגול חזרה כדי לחזור לטיסה ישרה ואופקית בכיוון המטוס ובקצב, שיהיה שווה לאותו קצב של הגלגול בכניסה. שוב, על הטיסן להיות באותו גובה ובאותו קו אופקי בו הוא התחיל את הפניה.
הורדות :
א. זווית ההטיה שמבוצעת על ידי הגלגול הראשון חייבת להיות לפחות 60 מעלות ולא יותר מ-90 מעלות. כל זווית יותר או פחות היא 0.5 נקודה הורדה, על כל 5 מעלות של סטייה.
ב. זווית ההטיה ברגע שהיא מבוצעת, היא חייבת להישאר קבועה. כל סטייה של 5 מעלות מורידה 0.5 נקודות.
ג. קצב הגלגול חייב להיות אחיד בין הכניסה ליציאה כך שינוי בקצב יורי נקודה אחת (1)
ד. הטיסן חי ב לשמור על גובה קבועה כל התרגיל כך שינוי של 5 מעלות יוריד 0.5 נקודות.
ה. קצב הפנייה חייב להיות קבוע. כל שינוי לא יוריד יותר מנקודה אחת (1).
שימו לב כי הקצב של הפנייה יכול להשתנות כאשר יש רוח חזקה, למרות שזה ממש לא משנה. על השופטים אבל לשים לב לרוח ולתת למטיס את הזיכוי מחמת הספק אם יש ספק.
ו. על הטיסן להתחיל ולסיים את הפנייה בכיוון הנכון, כל סטייה של 5 מעלות יורידו 0.5 נקודות.
8.2.2 : פניות תוך גלגול. ROLLING TURNS
פניות תוך כדי גלגול הם תרגילים המחברים פניות בערכים קבועים מראש תוך כדי גלגול או גלגולים והם משולבים תוך כדי הפניה ובמהלכה.
הגלגולים המשולבים בתוך הפניה יכולים להיות באותו כיוון של הפניה, להלן יקראו גלגול פנימי או בכיוון ההפוך של הפניה להלן יקראו גלגול חיצוני.
ראו ציור 18

כמו כן, יכולים להיות גלגולים חליפיים תוך כדי הפניה כלומר, אחד פנימי והשני חיצוני או להיפך.
הכיוון של הגלגול חייב להיות כמתואר בשרטוט הארסטי.
כאשר אנו כותבים שהגלגולים משולבים, ממוזגים עם הפניה, אנו מתכוונים שבנוסף לכך שהם חייבים להיות עקביים תוך כדי הפניה שבתרגיל.
היוצא מין הכלל באמירה זו שהם חייבים להיות עקביים היא, כאשר ישנו גלגול הפוך, אז חייבת להיות הפוגה קצרצרה בין שני הגלגולים.
הגלגול גם חייב להיות בגובה אחיד וקבוע.

כדי לעזור לדמיין את התרגיל הנ"ל וכדי לעזור לשופטים להבין מהו גלגול קבוע בהמשך לפניה, בוא נביט על תרגיל פניה של 360 מעלות תוך כדי 4 גלגולים, אז אנו צריכים להבין כי על כל רבע, 90 מעלות, צריך להתבצע גלגול אחד ולכן, כל 45, 135, 225 ו-315 מעלות הטיסן צריך להיות הפוך וכל, 90 180 ,270 ו-360 מעלות הטיסן צריך להיות ישר.
בכל הזמן שהטיסן גלגל, השופטים לא ישפטו על פי החוק של על כל חצי מעלה מורידים 5 נקודות, אבל ישפטו את קצב הגלגולים, שינוי בקצב הפניה ושינוי בגובה הטיסן.
בסוף התרגיל כלומר שהטיסן משלים את ה-360 מעלות שלו, הוא חייב לסיים באותו מקום בוא הוא התחיל את התרגיל במצב שהכנפיים מאוזנות ושהוא ממשיך לכיוון המתואר בשרטוט.

כאשר פניית גלגול מבוצעת, עם גלגולים מנוגדים, הפוכים, הטיסן חייב לשנות את כיוון הגלגול רק כאשר הכנפיים מאוזנות . מיקום הטיסן בפנייה עדיין משמש רק לעזרה כדי לקבוע אם המטיס משנה את קצב הגלגול או הפנייה.



הורדות :
1. כאשר מבצעים יותר או פחות גלגולים כמתואר בשרטוט הארסטי, או כאשר הגלגול יבוצע בכיוון ההפוך כמתואר בשרטוט, הציון יהיה אפס (0).
2. כל הגלגולים בפניית הגלגול הם גלגולים רגילים אם מבוצע סנפ הציון יהיה אפס (0)
3. כל עצירה במהלך הגלגול תוריד נקודה אחת (1)
4. כל שינוי או סטייה בקצב הגלגול יוריד נקודה אחת (1)
5. כל שינוי או סטייה במהלך הפנייה יוריד נקודה אחת (1)
6. כל שינוי בגובה הטיסן יוריד חצי נקודה (0.5) על כל סטייה של 5 מעלות.
7. 0.5 נקודות יורדו על כל סטייה של 5 מעלות אם הכנפיים של הטיסן לא מאוזנות כאשר מבצעים היפוך כיוון הגלגול במידה ויש שני גלגולים מנוגדים, הפוכים.
8. 0.5 נקודות יורדו כאשר נשאר לטיסן להשלים איזון כנפיים כשהגיע כבר ל-HEADING שלו.
9. 0.5 נקודות יורדו כאשר הטיסן סיים את התרגיל, פנייה שלו, ועדיין כנפיו אינן מאוזנות בגלגול האחרון.


8.3. משפחה 3 : שילוב של קווים.
לכל התרגילים במשפחה 3, (שלוש פינות, ארבע פינות ושמונה פינות) המעבר ממצב של טיסה ישרה ואופקית לקו של 45 מעלות חייב להיות תוך כדי שמינית, 1/8 רדיוס שמבוצע בצורה עקבית וברורה. כל הקווים שבתרגיל חייבים להיות באותו האורך. כל הלופים וחלקי הלופים חייבים להיות בעלי אותו רדיוס.
הקו עם ה-45 מעלות שבמשפחה 3 חייב שיהיה לו רדיוס ברור עדין ונקי ולא חד, ראו ציור 19.

הבסיס לשיפוט נכון של כל הרווים הוא על פי הקו הראשון שבוצע בתרגיל, יש להתייחס לחוק 7.1 בהורדה של ניקוד.
כל הרדיוסים של חלקי הלופים שבתרגיל נמדדים על פי הרדיוס הראשון שבוצע בתרגיל ולכן, כל חלק הלופ שמוטס בתרגיל, שיש לו רדיוס שונה מהרדיוס של החלק הראשון הקובע, יורד למטיס נקודה אחת (1) על כך.
כל חלק הלופ שמוטס בתרגיל חייב שיהיה לו רדיוס עקבי. כל שינוי ברדיוס של חלק הלופ יקבל הורדה של נקודה (1) אחת.

8.4. משפחה 4. לא בשימוש.
8.5. משפחה 5.2 – 5.4 פניית הזדקרות, STALL TURN
פניית הזדקרות או סטול טרן ידועה גם כהאמר הד HAMMER HEADS.
זהו אחד מהתרגילים היפים והחינניים שיש בקטלוג התרגילים.
בצורה הבסיסית ביותר, התרגיל מתחיל כאשר הטיסן עוזב את הטיסה המאוזנת והישרה, ומבצע רבע לופ כדי להשיג טיסה אנכית או שמינית לופ כדי לבצע טיסה ב-45 מעלות, ואז לאחר שהוא מבצע את הקו הנ"ל הוא יבצע עוד שמינית לופ כדי לעלות לטיסה אנכית וישרה כלפי מעלה, בקצה הקו האנכי הטיסן עוצר ומבצע פנייה על צירו ויורד חזה לטיסה אנכית מטה / צלילה.
הקו הנכי מטה יכול להסתיים ברבע לופ כדי להמשיך בטיסה ישרה ואופקית או שמינית לופ לטיסה בקו אנכי מטה ולאחר שבוצע קו זה עוד שמינית לופ כדי לחזור לטיסה ישרה ואופקית, בדיוק כמו שתואר בעליה.
ראו ציור 20.

הקריטריונים שעל השופטים לשים לב אליהם הינם :
א. הרדיוסים של חלקי הלופ, שבתוך התרגיל הנ"ל חייבים להיות שווים. אמת המידה הראשונה הוא הרדיוס הראשון שבוצע בתרגיל זה.
ב. הקווים שעולים והקווים שיורדים, 45 מעלות או אנכיים, חייבים להיות מתוקנים לרוח ולכן חייבים לטוס בצורה ישרה בהתאם לקו האופק.
ג. בקווים שעולים או יורדים, כל סטייה של גלגול או כל סטייה של הטיסן מנתיב הטיסה המוגדר, תבוצע הורדה בניקוד על פי 0.5 נקודה על כל 5 מעלות סטייה.
ד. אם הוסף גלגול כאלמנט על קו ה-45 מעלות או על הקו האנכי, שני הקטעים חייבים להיות שווים בגודלם.
ראו ציור 21

ה. אורכם של הקווים האנכיים שעולים או יורדים, והקווים שבזווית 45 מעלות לא חייבים להיות שווים באורכם.
לכן גובה הקווים האופקיים בכניסה לתרגיל וביציאה מהתרגיל של STALL TURN יכולים להיות שונים ולא מורים על כך ניקוד.
ו. ברגע שהטיסן מגיע לנקודה בה הוא צריך להיעצר ולא לטפס עוד, הוא חייב לפנות על צירו בצורה מקבילה בלבד כלפי מטה לקו האנכי היורד.
כל סטייה מהקו המקביל תהיה בהורדה של 0.5 נקודות על כל 5 מעלות סטייה.
ז. כאשר הטיסן פונה על צירו בקצה הקו האנכי העולה, במצב של הזדקרות או קרוב להזדקרות, לא מורידים ניקוד על היסחפות ברוח בזמן שהטיסן מבצע את ההזדקרות מאחר והוא בהזדקרות.
ח. במצב של רוח צולבת חזקה, הטיסן ברוב המקרים "ילך" עם הרוח בגלל תיקון הרוח שאנו מבצעים בעלייה מעלה, ולכן הפנייה על הציר שאנו נבצע ה-STALL TURN, תהיה או יותר או פחות מ-180 מעלות. במצב כזה לא תהיה הורדה של ניקוד.
ט. כל נדנוד "מטוטלת" בזמן הירידה מטה ולאחר הפנייה יוריד 0.5 נקודות על כל 5 מעלות של סטייה. הורדה זו תקפה על כל תנועה לכל צד על הקו האנכי.
כאשר אנו מבצעים את פניית ההזדקרות, הטיסן רוצה לבצע זאת בצורה טבעית סביב מרכז הכובד שלו. כדי למנוע הורדה של ניקוד על הטיסן לפנות על צירו שלא יכול להיות יותר ממרחק של חצי מוטת כנף, עליו לעשות את הפנייה לא יותר מציר דמיוני שהוא קצה הכנף שעליה מבוצעת הפנייה.
יש להוריד נקודה אחת (1) על כל חצי מוטת כנף (כנף אחת, ימין או שמאל) שעוברת את טווח הפנייה.
ראו ציור 22.

השופטים חייבים להיות זהירים, כאשר הם מורידים את הניקוד על סטייה, FLY OVER אמתית ולא כתוצאה של היסחפות מהרוח כתוצאה מרוח צולבת.
דרך טוב לזהות מצב של FLY OVER ולא היסחפות, היא ההמשך של הטיסן בקו האנכי והטיסן פונה ביותר מ-4 חצאי מוטת כנף. מצב כזה של פליי אובר של יותר מ-4 חצאי מוטת כנף יאפס את התרגיל.
ראו ציור 23.
התרגיל יאופס גם כן אם אנו מזהים ירידה / החלקה מטה של הטיסן לפני שאנו מזהים את תחילת הפניית הזדקרות, אפילו אם הפייה מבוצעת בצורה יפה מאוד.
הקצב שהטיסן מבצע את הפניית הזדקרות הוא לא קריטריון.
ראו ציור 24.

בזמן הפניית הזדקרות, הכנפיים חייבות להיות במצב גאומטרי אנכי כמתואר בארסטי. המצב הישר הזה חייב להישאר כל זמן ביצוע הפניית הזדקרות, ומצבו של הטיסן בתחילתה של הפנייה ובסיומה חייב להיות אנכי בלבד.
בזמן הפנייה אסור שתהיה סטייה בציר העלרוד או הגלגול, כל מצב כזה של זיהוי סטייה על הצירים הנ"ל יורידו 0.5 נקודות על כל סטייה של 5 מעלות.
תנועה סביב ציר הגלגול לרוב נקראת טורקינג.
ראו ציור 25.

8.6. : משפחה 6.2. : החלקת זנב על שני קווים.
כל הקריטריונים של פניית הזדקרות STALL TURN חלים על תרגיל זה חוץ מהתרגיל העליון שבקצה הקו האנכי שעולה.
ברגע שהטיסן מפסיק לטפס מעלה, הוא חייב להחליק לאחור בצורה ברורה ונראית לפחות מרחק של אורך גוף. המפתח כאן הוא "נראה" ו-"טיסן בצורה אנכית". אם הטיסן פונה על צירו מבלי לראות החלקה אחורה על התרגיל לקבל ציון אפס (0).
לאחר ההחלקה על הטיסן להפוך כיוון עם האף כלפי מטה ולהמשיך בצלילה אנכית לפעמים האף יטלטל בתנועת מטוטלת בציר העלרוד מעבר לציר הקו האנכי לאחר הנפילה מטה. אין להוריד ניקוד על מצב זה, או להוריד ניקוד גם אם התופעה לא נראית. זה תלוי בצורת הטיסן וסוגו ואין להתייחס בכך לתרגיל.
ישנם שני סוגים של החלקת זנב, גלגלים למעלה, וגלגלים למטה.
החלקת זנב עם גלגלים למטה, מתוארת בארסטי עם עקומה בעלת קו רצוף בקו העליון של הקו האנכי שבשרטוט.
ראה תמונה 26.
החלקת זנב עם גלגלים למעלה, מתוארת בארסטי עם עקומה מקווקות הקצה הקו האנכי העליון שבשרטוט.
ראה ציור 27.

חייבים לראות את התרגיל הזה בצורה זהירה, כי הטיסן יכול ליפול לצד הלא נכון ואז הציון יהיה אפס, וזאת גם עם הכיוון הנכון של הטיסה ומצב הטיסה של הטיסן עדיין קיים ונשמר.

קריטריון השיפוט בתרגיל זה הם :
א. כל הקווים והקשתות שמטיסים בתרגיל חייבים להיות מתוקנים לרוח, וחייבים להיות מוטסים בצורה מקבילה וישרה על פי חוק 5.3, 7.1 ו-7.2.
שימו לב לסטיות של ישורת ואנכיות, כל סטייה תחושב על פי חצי נקודה לכל 5 מעלות.
ב. היעדר החלקת זנב בצורה ברורה ונראית, יאפס את התרגיל.
ג. על כל הקווים שעולים ויורדים, מצב הגלגול של הטיסן חייב להיות מקביל לטיסן ועל פי הציר הראשי של הטיסה. לא משנה אם זה X או Y.
ד. זה כולל גם את המשך הנפילה. יש לשים לב אם הטיסן מטרקרק מחוץ לקו הטיסה, כל סטייה, בגלגול חייבת להיות מחושבת על פי חצי נקודה על כל 5 מעלות סטייה.


ה. כמו בתרגיל של פניית הזדקרות, גם כאן הטיסן הוא במצב של הזדקרות או לקראת הזדקרות בקצה העליון של הקו האנכי שעולה, ולכן לא יורדו נקודות על היסחפות ברוח בזמן ספציפי זה.
הרבע לופ שבכניסה לקו האנכי העליון ורבע הלופ שביציאה, חייבים להיות שווים, אם יש שינוי, זה יוריד נקודה אחת (1).
ו. גובה הטיסן בכניסה לתרגיל וביציאה מהתרגיל לא חייבים להיות שווים.
ז. כאשר גלגולים משולבים יחד עם תרגילים ממשפחה 6 מקטעי הקווים שלפני הגלגול ואחריו חייבים להיות שווים ובאותו האורך. יש להתייחס לחוק 7.1 לטובת הורדה.

ח. אחרי ביצוע התרגיל החלקת זנב, בקצה העליון של הקו האנכי שעולה, הטיסן חייב לבצע קו אנכי ברור בצלילה מטה. אם קו זה מוחסר משום מה, יש להוריד נקודה אחת (1).

לסיכום, הטיסן צריך לבצע מעבר חלק ויציב, לטיסה אנכית מעלה, ועליו להגיע לעצירה מלאה המצב טיסה זה.
אחרי ההחלקה על הנב לאחור בכמות שנראית לעין, הוא צריך ליפול חזרה עם האף שיוביל את הצלילה מטה מבלי להפיל כנף או שהאף זז מחוץ לציר (בהתאם לקו המקביל) ועליו לחזור למצב טיסה כמו בכניסה.
הקו האנכי מטה חייב להיות 90 מעלות ולטוס על פי תיקוני רוח לפני שחוזרים חזרה למצב אופקי, זאת לאחר ביצוע רבע לופ שדומה לרבע לופ של הכניסה.

8.7. : משפחה 7 :לופים ושמיניות.
8.7.1. משפחה 7 מכוסה על ידי כל התרגילים בקבוצות, 8.7.2 ו- 8.7.8.
כל קבוצה נותנת את תיאור התרגיל ואת קריטריון השיפוט של הקבוצה.
כל קבוצה נותנת גם כן, את ההורדות בציון כאשר יש סטייה.
עם זאת, כמה מההורדות בציונים שבקבוצה לא ניתנות ומתוארות בצורה ספציפית ולכן הן מתוארות כאן.
א. גודל הלופ או חלקו של הלופ הם לא קריטריון שיפוט. הוא ישתנה בהתאם לתכונות הטיסה של הטיסן.
לופ גדול לא מדורג גבוה יותר מלופ קטן, אבל כל סטייה ברדיוס תגרום להורדה בתרגילים אלו.
ב. כל הרדיוסים חייבים להיות עקביים. כל סטייה הנראית לעין ברדיוס שבלופ או בחלק הלופ, חייבת לגרום להורדה של נקודה אחת (1).
ג. מתי שהרדיוס של חלק מהלופ שבתוך התרגילים הללו מצריך להיות שווה והם בעצם לא, יורדו לפחות נקודה אחת (1) על כל טעות, התקן של הרדיוס יהיה הרדיוס הראשון שהוטס.
ד. מתי שלופים מלאים או חלק הלופים מוטסים בתוך התרגילים אשר מצריכים אותם להיות שווים ובאותו הגודל, וכאשר הם לא יורדו לפחות נקודה אחת (1) על כל טעות.
ה. גלגולים אשר צריכים להיות מוטסים על קווים חייבים להיות ממורכזים וחייבים להגדיר שני מקטעים שווים בגודלם לפני ואחרי הגלגול. יש להתייחס לחוק 7.1 במקרה זה.
ו. כאשר ישנו גלגול בכניסה וביציאה של התרגיל של לופ או חלק הלופ אסור שיהיה קו לפני או אחרי הגלגול שבין הלופ או חלק הלופ.
ההורדה בניקוד של טעות כזו היא לפחות שתי נקודות (2).
ז. כאשר ישנו גלגול על קו שבין שני חצאי לופים אנכיים, או בין שני לופים שלמים היוצרים שמיניה אנכית והקו חסר, יש להוריד לפחות שתי נקודות (2).
אסור שיהיו קווים לפני ואחרי הגלגול ואם ישנם הם יורידו לפחות שתי נקודות (2).

8.7.2. : משפחה 7.2 : חצאי לופים.
חצאי הלופים בתת משפחה זו חייבים להיות בעלי רדיוס עקבי וחייבים להיות מתוקנים לרוח כדי שיהיו חצאי לופ מושלמים.
כאשר חצאי לופ מוטסים ולפניהם או אחריהם יש גלגול חצאי לופ יופיעו מיד שהגלגול מסתיים ללא קו ביניהם כלל.
אם ישנו קו בין הגלגול לחצי לופ, יורדו לפחות שתי נקודות (2) וזאת תלוי באורך הקו שהוטס.
אם הלופ יתחיל לפני שהגלגול סיים את הגלגול שלו, השופטים יורידו 0.5 נקודה על כל 5 מעלות שהלופ לא השלים.
החצי לופ שבא לאחר הגלגול יבוא גם ללא קו בין הלופ לגלגול. שוב, הטסת קו תוריד 2 נקודות לפחות. ראו ציור 29.

אם הגלגול התחיל לפני שהחצי לופ הושלם, על השופטים להוריד 0.5 נקודות על כל 5 מעלות שהחצי לופ לא השלים כשהגלגול בוצע.. ראו ציור 30.
חייבים לשים לב בין פרופיל הכנף לבין המהירות האיטית של הטיסן בקצה העליון של החצי לופ, עם הגלגול. הטיסן יראה כאילו הוא עושה את הגלגול לפני שהוא מגיע לקצה העליון של החצי לופ, בגלל הזווית עלרוד הגבוהה, הוא לאחר מכן יוטס בטיסה אופקית.


8.7.3 : משפחה 7.3 לופ שלושה רבעים.
לפעמים הוא מתואר כ"דג זהב" GOLD FISH
ראו ציור 31. רדיוס הכניסה והיציאה בתרגיל זה חייבים להיות שווית וזהים, אבל השלושת ריבעי לופ לא חייב להיות אותו הדבר כמו רדיוס הכניסה והיציאה, ראו ציור 32.
קווי הכניסה והיציאה ישפטו על פי קווים של 45 מעלות ויהיו נתונים לחוקים החלים עליהם. אם ישנם גלגולים על קווים אלו הם חייבים להיות ממורכזים.
לא חייבים שאורך הקווים, הכניסה והיציאה יהיו שווים. כלומר גובה הכניסה וגובה היציאה לא חייבים להיות ביחס ישר לגודל הלופ.






8.7.4. : משפחה 7.4 : לופים שלמים.

8.7.4 a : לופים עגולים (7.4.1-7.4.2)
לופ שלם חייב להיראות מושלם ובצורה עגולה מושלמת. ראה ציור 33.

במידה וצריך, הלופ חייב להיות מתוקן לרוח כדי שיהיה שלם ועם רדיוס עקבי.
תיקון הרוח הוא לא רק כדי שהרדיוס יהיה מושלם ועקבי, אלא גם כדי שישפיע על המשך התרגיל שלא יושפע מרוח צד. על כן הורדה רגילה של 0.5 נקודות על כל 5 מעלות של סטייה מחויבת אם נקודת הסיום אינה ממוקמת בצורה מקבילה לטיסן, ראו ציור 34.

כאשר יש רוח צד חזקה מאוד, הטיסן יוטס בצורה אלכסונית מאוד הנראית לעין, במצב כזה אין הורדה של ניקוד.
כדי להבהיר יותר את עניין הורדת הניקוד בתרגיל זה, על השופטים לשים לב לאי סדרים הבאים בהטסת לופ :
מקבילות, תזוזה במיקום, שינוי ברדיוס, נקודות גלגול או הטסה ישרה במסלול הטיסה (טיסן ללא מסלול טיסה רדיאלי) בתוך הלופ.
הורדות בניקוד הן על פי קריטריונים אלו :
א. 0.5 נקודות על כל 5 מעלות על מקבילות, ראו ציור 34.
ב. סטייה ברדיוס, תהיה 1 נקודה על כל מצב או סטייה בלופ.
ג. הטיסן מבצע גלגול למעט גלגול מתוכנן, 0.5 נקודות על כל 5 מעלות סטייה.
ד. מסלול טיסה ללא רדיוס (קו ישר או נקודה שטוחה) 1 נקודה על כל סטייה.
כאשר שופטים לופים, ישנה תופעה שהקוטר האנכי יותר גבוה מהקוטר האופקי, תופעה זו נקראת לופ בצורת L ראו ציור 35.
הפחות נפוצים הם לופים שהקוטר האופקי יותר גדול מהקוטר האנכי, אלו נקראים לופ ביצתי. ראו ציור 36.
עוד תופעה שכיחה היא כאשר הטיסן סוגר את הרדיוס האחרון של הלופ בצורה מאוד שונה ואלו נקראים לופ e ראו ציור 37.
ההורדות שנרשמו מעלה צריכות להיות מיושמות בכל אחת מתופעות אלו.
אם יש גלגול או סנפ או כל אלמנט בקצהו העליון של הלופ, הוא חייב להיות ממורכז והוא חייב להיות מוטס בקשת של הלופ עצמו, ראו ציור 38.
הטסת הגלגול בקו ישר בשיאו של הלופ תוריד לפחות 2 נקודות. אם הגלגול לא ממורכז, זה יוריד 0.5 נקודות על כל 5 מעלות של סטייה מהמרכז.

8.7.4. : משפחה 7.4 – 7.6 : לופים ריבועים, יהלומים ומתומנים.
לופים מתומנים וריבועים מוטסים כלופים עם השהייה בעלי קווים בעלי אורך שווה וחלקי הלופים יהיו עם רדיוסים שווים. ראה ציור 39.
לופים ריבועים ומתומנים נחשבים כתרגיל לא מושלם עד שאחרון הקווים האופקיים מוטס בצורה שווה לאורכו של הקו הראשון שהוטס בתרגיל.
כל הקווים האנכיים והאופקיים ואלו שבאים ב-45 מעלות נשפטים על פי נתיב טיסה לכן הם חייבים להיות מתוקנים לרוח. ולכן, על השופטים לראות כי תרגילים אלו חייבים להיות סגורים כמו לופ עגול רגיל.
כאשר ישנם גלגולים בלופים ריבועים או יהלומים, הם חייבים להיות ממורכזים על הקו. כעזרה לשופטים, כל הלופים המושהים יחשבו כתרגיל מוצלח אם תשימו לב לקצב הטיסה, מהירות הטיסה והמהירות הזוויתית המשתנה.

8.7.4C : משפחה 7.4.7 – 7.4.14 לופ מלא מהופך
לופ מלא מהופך יישפט על פי אותו קריטריון ללופ מלא. אסור שיהיה קו בטיסה בלופ עצמו ובין המקטעים של ה-3/4 לופ ל-1/4 לופ והרדיוס של כל הלופים חייב להיות שווה. ראה ציור 39A.
הטסת קו בין המקטעים חייב בהורדה של ציון לפחות שתי (2) נקודות וזאת תלוי באורך הקו שהוטס.
גלגולים שהם לפני או אחרי הלופ המלא המהופך יוטסו ללא קו לפני הגלגול או לאחריו. הטסת קו תוריד שתי (2) נקודות תלוי באורכו של הקו שהוטס.
כל גלגול שמוטס בפסגת הלופ או בתחתית הלופ חייב להישפט על פי 8.7.4A

8.7.5A : משפחה 7.5.1 – 7.5.8 : תרגיל S אופקי.
תרגיל זה גם יכול להיות מתואר כשתי שמיניות קובניות מחוברות יחדיו אשר משתפות קו של 45 מעלות.
בתרגיל זה שני ה-5/8 לופים חייבים להיות בעלי אותו רדיוס ציור 39B
כאשר ישנו גלגול ישר בכניסה או ישר ביציאה מהתרגיל. אסור שיהיה קו נראה לעין בין הגלגול ללופ. הטסת קו תוריד לפחות שתי (2) נקודות בהתאם לאורך הקו.
זה לא אומר שחייבים להטיס את הגלגול ישר ממש ביציאה, יכולה להיות אתנחתא קצרצרה ממש כמו בגלגול מושהה של 4 רבעים.
כל גלגול שישנו בקו ה-45 מעלות המשותף חייב להיות ממורכז ושלא ישנה את פרופורציית התרגיל שבא אחריו כמתואר מעלה.
8.7.5B :משפחה 7.5.9 – 7.5.10 : S אנכי.
תרגיל זה מחבר בין שני חצאי לופ בכיוונים שונים. ציור 40.
על שני חצאי הלופ להיות שווים ועגולים בצורה מושלמת. שני חצאי הלופ חייבים להיות מוטסים בצורה חלקה ומושלמת וללא השהיות כאשר אין גלגול במרכזם.
כאשר ישנו גלגול במרכז (לעולם לא יהיה גלגול מלא) אסור שיהיה קו לפני ואחרי הגלגול. לעומת זאת החצי גלגול שיהיה חייב להיות מוטס בצורה אופקית וישרה, והוא מוטס ישר שמסתיים חצי הגלגול הראשון.

ברגע שחצי הגלגול מסתיים חצי הלופ הבא חייב להתחיל, ראה ציור 41.
הוספת קו לפני או אחרי החצי גלגול , יורידו שתי (2) נקודות לפחות בהתאם לאורך הקו.

8.7.8A : משפחה 7.8.1 – 7.8.8 :שמיניות אופקיות.
יכולות להיקרא גם שמינות קובניות, 5/8 הלופ וגם 3/4 הלופ חייבים להיות בעלי אותו רדיוס, הקווים שבין הלופים חייבים להיות 45 מעלות. ראה ציור 42.
תיקוני רוח יהיו חייבים להיעשות לכל אורך התרגיל כך שקווי ה-45 מעלות יפגשו בדיוק באמצע השמינייה הקובנית.
אם ישנם גלגולים על קווי ה-45 מעלות הם חייבים להיות ממורכזים על הקווים


הנ"ל, כלומר המקטעים שלפני הגלגול ואחרי חייבים להיות שווים.
כאשר ה-5/8 לופ מוטס ויש אחריו גלגול אסור שיהיה קו בין הלופ לגלגול. הטסת קו תגרום להורדת ניקוד של 2 נקודות לפחות בהתאם לאורכו.
ההתחלה והסיום של התרגיל בקטע התחתון או בקטע העליון אם הוא הפוך (השמינייה) של ה-5/8 הלופ ושל 3/4 הלופ חייבים להיות באותו הגובה.
הרדיוסים של 1/8 הלופ בין קווי ה-45 מעלות ובקו האופקי לא חייבים להיות שווים ל-3/4 לופ ו-5/8 לופ של השמינייה.

8.7.8B : משפחה 7.8.9 – 7.8.16 : סופר שמינייה אופקית.

לבד מהתכונה שתרגיל זה מכיל 3 קווים של 45 מעלות שעליהם יכולים להיות בפוטנציאל גלגולים או אלמנטים אחרים משפחה זו גם יכולה להיחשב שיש בה שלושה 3/4 לופים.
הרדיוסים של ה-3/4 הלופ חייבים להיות שווים וזהים אחד לשני.
הרדיוסים של הכניסה והיציאה חייבים להיות שווים.
לעומת זאת הרדיוס של שני ה-3/4 לופ לא חייבים להיות כמו הרדיוסים של הכניסה והיציאה.
כל אחד מקווי ה-45 מעלות יכול להיות באורך שונה, אבל כל גלגול שיש בהם חייב להיות ממורכז.
שני ה-3/4 לופ לא חייבים להיות באותו גובה כמו גם אין קשר בין הכניסה והיציאה האופקית בגובה, וכן הגובה של שני 3/4 הלופ. ראה תמונה 43.


8.7.8C :משפחה 7.8.17 – 7.8.22 שמנייה אנכית.
תרגיל זה מוטס כך שמטיסים שני לופים אחד מעל השני. תמונה 44.
תת משפחה 7.8.17 – 7.8.20 מכילה שני לופים, שניהם למעלה או שניהם למטה מתחת לקו הכניסה..
תת משפחה 7.8.21 – 7.8.22 מורכב מלופ אחד למעלה ולופ אחד למטה מקו גובה הכניסה. בכל אחד מהמקרים קו הכניסה והיציאה שלהם חייב להיות אותו הדבר.
תרגילים אלו יכולים להיות מורכבים עם מגוון חצאי גלגולים. כאשר ישנו חצי גלגול בין שני הלופים אין קו לפני ואחרי החצי גלגול.
אך בכל זאת, חצי הגלגול מוטס על הקו האופקי שמתחיל ברגע שהלופ הראשון נגמר, ומיד לאחר שזה מסתיים מתחיל הלופ השני.
הוספת קו נראה בשני המקרים יגרום להורדת שתי (2) נקודות לפחות בהתאם לאורך הקו.

תרגילים אלו נשפטים כאילו הם לופים מלאים. בנוסף שני הלופים חייבים להיות בני אותו גודל. אלא אם ישנו חצי גלגול ביניהם, אם לא הם חייבים להיות אחד מעל השני.
כמו כן במצב זה, גובה הכניסה והיציאה לא יהיה אותו הדבר, אם חצי גלגול מוטס בתרגיל בין הלופים. אסור להוריד על כך ציון.
ראה ציור 45.

8.8 : משפחה 8 : קומבינציות של קווים, לופים וגלגולים.
8.8.1 – עקרונות כלליים :
משפחה 8 מכוסים על ידי מקטעים אלו. כל מקטע מקנה לתרגיל תיאור ואת הקריטריון הכללי לקבוצה זו. כל מקטע גם מקנה, על פי רוב, את ההורדות בציון שחלות על הסטיות השונות.
בכל מקרה, חלק מההורדות בחלק מהמקטעים, לא מצוינות באופן פרטני, ולכן כשלעצמו מתוארות כאן.
א. גודל הלופ או חלק מהלופ הוא לא חלק מהקריטריון הקובע. הוא ישתנה בהתאם לתכונות הטיסה שך הטיסן. לופ גדול לא יקבע ציון גבוה יותר מלופ קטן אבל כל סטייה מהרדיוס יורידו ציון לתרגיל זה.
ב. כל הרדיוסים חייבים להיות עקביים. כל סטייה נראית ברדיוס של הלופ תוריד ציון של נקודה אחת (1).
ג. כאשר ישנם רדיוסים של חלק הלופ בתוך התרגילים הללו והם חייבים להיות שווים אך הם לא זה יוריד לפחות נקודה אחת (1) על כל אי התאמה.
התקן הוא חלק הלופ הראשון שהוטס בתרגיל.
ד. גלגולים שצריכים להיות מוטסים על קו חייבים להיות ממורכזים וחייבים להראות שני מקטעים שווים באורכם משני צדי הגלגול, לפני ואחרי. יש להתייחס לחוק 7.1.
ה. כאשר יש לעשות גלגול בכנסה או ביציאה של חלק הלופ, אסור שיראה קו בין חלק הלופ לגלגול. הורדת הציון היא לפחות שתי (2) נקודות בהתאם לאורך הקו. אין כוונה שקריטריון זה ירמז על כך שאחד מהאלמנטים גלגול או לופ, חייב להתחיל ממש לפני האלמנט שאחריו הוא מופיע, יכולה להיות השהייה קטנה מאוד כמו בגלגול 4/4 יכולה להיעשות ולא יורידו על כך ציון.


8.8.1 – 8.8.3 לא בשימוש.
8.8.4.1 : משפחה 8.4.1 – 8.4.28 : המפטי באמפ והמפטי באמפ אלכסוניים.
תרגילים אלו לא משנה אם הם אנכיים או ב-45 מעלות נשפטים כקומבינציות של קווים ולופים. בכל תרגילים הללו, הרדיוס של חלק הלופ הראשון והאחרון חייב להיות שווה. בכל מקרה חצי הלופ שבמרכז התרגיל יכול להיות בעל רדיוס שונה. ציור 46.

חצאי לופ אלו עדייו חייבים להיות בעלי רדיוס עקבי מהרגע שהם נפרדים מהקו האנכי או ה-45 מעלות. דבר זה מצריך שינוי במהירות הזוויתית בזמן החצי לופ.
הקווים בתרגיל זה יכולים להיות באורך שונה ולכן גובה הכניסה והיציאה יכול להיות שונה גם כן. גלגולים על כל קו חייבים להיות ממורכזים.

8.8.5 : משפחה 8.5.1 – 8.5.24 : חצי שמנייה קובנית ולופ 5/8 אנכי.
בתרגילים אלו כל חלקי הלופ חייבים להיות בעלי אותו רדיוס. מתי שחלק הלופ או הלופ עצמו ממשיך עם גלגול או גלגולים, אסור שיראה קו בין האלמנטים. הגלגולים בקו 45 מעלות או בקו האנכי חייבים להיות ממורכזים למעט גלגולים שהם אחרי סחרור. הזויות שציור הארסטי מצויר, חייבות להיעשות בטיסה בדיוק כמו בציור. ראו תמונה 47 ו-48.

במקרה זה, הלופ 5/8 שמוטס ישר אחרי הקו 45 מעלות עם אופציה לגלגול ואז לופ 3/8 בחזרה לקו אופקי ישר.

8.8.6 :משפחה 8.6 : P לופ רגיל והפוך.
מתי שרבע, חצי ו שלושת ריבעי הלופ מחוברים יחד בתת משפחה זו הרדיוסים חייבים להיות שווים ואין כל קו בין הלופים.
הכנסת קו בין הלופים תגרום להורדה של שתי (2) נקודות לפחות בהתאם לאורך הקו. ראו ציור 49.

גלגולים על הקו האנכי חייבים להיות ממורכזים. גלגול בפסגת הלופ חייב להיות ממורכז וחייב להיות מוטס בצורה קשתית.
הטסת הגלגול על קו אופקי תגרום להורדה של שתי (2) נקודות לפחות. אם הגלגול לא ממורכז, הוא יהיה עם הורדה של 0.5 נקודה על כל חמש מעלות של יציאה מהמרכז.
אם יבוא גלגול או אלמנט לפני או אחרי הלופים או חלקם, אסור שיהיה קו נראה לעין בין האלמנטים. הכנסת קו תגרום להורדה של שתי (2) נקודות לפחות בהתאם לאורך הקו.
רבע הלופ אל הקו האופקי או מהקו האופקי חייב להיות עם רדיוס מסוים והגיוני, אבל לא חייב להיות שווה לאחד מהרדיוסים שבתרגיל.
תמונה 48A.

8.8.7 :משפחה 8.7 : לופ 7/8.

נקראים גם לופ Q.
תרגילים אלו מורכבים מלופ 7/8 הכניסה מקו של 45 מעלות או ביציאה ממנו.
1/8 הלופ בכניסה ל-45 מעלות צריך להיות בעל רדיוס סביר והגיוני ואסור לו להיות דומה ללופ 7/8. ציור 49B.

גלגולים על קו ה-45 מעלות חייבים להיות ממורכזים. גלגול על לופ ה-7/8 חייב להיות ממורכז ועל הקשת העליונה של הלופ כמו גם מוטס בצורה קשתית. הטסת הגלגול על קו אופקי תגרום להורדה של שתי (2) נקודות. אם הגלגול לא ממורכז יורדו 0.5 נקודות על כל 5 מעלות של סטייה.
אם ישנו גלגול מתי שהלופ 7/8 מסתיים, אסור שיהיה קו נראה לעין, הטסת קו תגרום להורדה מינימאלית של שתי (2) נקודות בהתאם לאורך הקו.
הערה :כדי שלופ 7/8 יהיה בהתאם אסור שיהיה גלגול בלופ למשל תרגילים 8.7.0.3-8.7.0.4

8.8.8 :משפחה 8.8 : המפטי באמפ כפול.
תרגילים אלו נשפטים לרוב על ידי שימוש באותו קריטריון של המפטי באמפ בודד. ראה 8.8.4.1.
הרדיוס של הרבע לופ הראשון והאחרון (כניסה ויציאה) חייבים להיות שווים.
שני חצאי הלופים לא חייבים להיות שווים אחד לשני או לרבע לופ של הכניסה והיציאה. כמו בהמפטי באמפ הבודד והיחיד גובה היציאה והכניסה לא חייבים
להיות שווים. תמונה 49A.


8.8.9 :לא בשימוש.
8.8.10 : משפחה 8.10 :לופ 1 1/4 מהופך.
הלופים 1/2 ו-3/4, בתת משפחה זו חייבים להיות בעלי אותו גודל והם מוטסים כמקטעים ממושכים ללא קווים בין הלופים.
הכנסת קו בין הלופים תגרום להורדה של שתי (2) נקודות לפחות בהתאם לאורך הקו המוטס.
אלמנטים של גלגולים על הקו האנכי חייבים להיות ממורכזים.
כאשר ה-3/4 לופ ממושך על ידי גלגול אסור שיהיה קו נראה בין הגלגול ללופ. הכנסת קו בין שני אלמנטים אלו תגרום להורדה של שתי (2) נקודות בהתאם לאורך הקו.
1/4 הלופ הסופי שמביא לקו אופקי חייב להיות עם רדיוס הגיוני לא חייב להיות מותאם לרדיוסים של הלופים האחרים.

8.9 :משפחה 9 :אלמנטים גלגולים. גלגולים (9.1 -9.10).
יכולים להיות מבוצעים על קווים אופקיים, 45 מעלות או 90 מעלות, בלופים מלאי, בין חצאי או חלקי הלופ וקווים ויכולים לבוא בהמשך לסחרורים.
יכולים להיות 1/4, 1/2, 3/4, או 360 מעלות מלא בגלגול וזאת מקסימום עד שני (2) גלגולים רצופים מלאים.
בנוסף גלגול יכול להיות מוטס בשילוב עם פניות כמו שמתואר במשפחה 2 (פניות עם גלגול).
בכל המקרים כל הקריטריונים חלים : קצב הגלגול חייב להיות זהה ועקבי בכל הגלגולים. המטוס חייב להמשיך בכיוון הנכון על זמן הגלגולים ולשמור על נתיב טיסה וכיוון נכונים בהתאם לתרגיל.
גלגולים מרובים יכולים גם להיות מחוברים, לא דומים וגם הפוכים.
א. כאשר הגלגולים ממושכים, קצה הסמל מחובר עם קו קטן. כאשר מטיסים גלגולים רצופים אין השהיה ביניהם. ציור 50.

אם ישנה השהייה התרגיל יאופס והמטיס יקבל אפס (0).
ב. גלגולים לא דומים חייבים להיות בעלי סוג שונה, שני הסוגים מתוארים כדלהלן :
סוג 1 : גלגול מאזנות (גלגולים וגלגולי פינה)
סוג 2 : סנפ רולים (גלגולי חטף) שלילי או חיובי – כמו גם מכונים פליק רול.
אם אין קו שמחבר בין הסמלים, אך הקצה שלהם, קדקודם מופנה לאותו כיוון (כלומר על אותו צד של הקו).
גלגולים לא מחוברים חייבים להראות אתנחתא קצרה מאוד בין האלמנטים שמבדילים בין השילוב של האלמנטים.
העדר אתנחתא כזו בין האלמנטים, תוריד נקודה אחת (1). הורדה זו תתקיים אם כיוון האלמנטים צריכה להיות אותו הדבר או הפוכה. ציור 51.
ג. גלגולים הפוכים יכולים להיות מאותו סוג או מסוג אחר.
בגלגולים הפוכים, קדקוד הסמל מצוירים הפוך על הקו ומראים כיוון שונה. הטייס יכול לבחור להטיס את האלמנט הראשון לאיזה כיוון שהוא רוצה אך, את האלמנט השני הוא חייב להטיס לכיוון הנגדי של האלמנט הראשון.
גלגולים הפוכים כולל אלו שמוטסים בפניות מגולגלות, חייבים להיות מוטסים כגלגול אחד רצוף, האתנחתא הקצרה בין גלגולים הפוכים חייבת להיות מועטה ביותר. ציור 52.

אם שני גלגולים הם מאותו סוג, הם חייבים להיות מוטסים כגלגולים מנוגדים וזאת במידה והם לא מחוברים.
ד. גם גלגולים עם מאזנות או סנפ רולים יכולים להיות מבוצעים אחרי סחרור.
(משפחה 9.11 – 9.12).
סחרור וגלגול אשר מחוברים על אותו קו אנכי יורד יהיו תמיד לא מחוברים. הם יכולים להיות מוטסים באותו כיוון או בכיוון שונה, כמו שיהיה ניתן לראות על פי מיקום הקדקודים של הסמלים על פי שרטוט הארסטי.
הסחרור יהיה תמיד האלמנט הראשון שיוטס עם שתי (2) פניות לכל היותר.
יכול לבוא אחריו עוד אלמנט סיבובי נוסף כמו גלגול או סנפ רול שגם הוא מוגבל לשתי (2) פניות. ציור 53.
הוספת אלמנט סיבובי שלישי יהפוך את התרגיל ללא חוקי. ציור 54.


8.9.1 : משפחה 9.1. גלגולים.
הענישה על שינוי קצב הגלגולים הוא 1 נקודה על כל שינוי נראה לעין.
כל עצירה בגלגול שניתן לומר ולראות שזה בעצם גלגול פינה, יאפס את התרגיל והמטיס יקבל עליו 0.
הסיום של הגלגול חייב להיות חד ומהיר ומדויק במידה המרבית שניתן.
כאשר מגיעים למצב איטי בסיום הגלגול, זהו בעצם שינוי בקצב הגלגול וחייבים להוריד ציון במקרה זה.
על הכנף לעצור לאחר המעלה הנכונה של הסיבוב ואסור לה לעבור את מקום העצירה או לחזור חזרה לאחור. דבר כזה נקרה התנגשות בפינה והיא תוריד חצי נקודה 0.5 נקודות על כל 5 מעלות של סטייה.

8.9.2 :משפחה 9.2 – 9.8 : גלגולי פינה.
גלגולים אלו נשפטים באותו קריטריון כמו כל הגלגולים התקניים האחרים. רק שהטיסן עוצר את סיבובו במספר פעמים מוגדר כלומר, 2, 4, 8 פעמים.
קצב הגלגול חייב להיות עקבי במשך כל זמן הטסת האלמנט.
האתנחתות יהיו על פי המשכים שווים וזווית הסיבוב בין כל עצירה תהיה, 180, 90 או 45 מעלות, כמו שמתואר בארסטי.
כל סטייה נראית לעין במשך הגלגול פינה יוריד נקודה (1) אחת.
טעות בזוויות הסיבוב יורידו 0.5 נקודות על כל 5 מעלות של סטייה.
קצב הגלגול של מקטעי הגלגול חייבים להיות עקביים שכל מקטע גלגול יהיה שווה למקטע הגלגול שהיה לפניו. כל סטייה נראית לעין בין מקטעי הגלגול, או בזה שאחריו תוריד נקודה (1) אחת.
משך מקטעי הגלגולים כהשוואה לאתנחתא במקטעים חייב להיות שווה. כל אתנחתא בגלגול הפינה חייב להיות ברור בכל מקרה. אם אין אתנחתא ברורה ושקופה, הציון יאופס (0).


8.9.3 : משפחה 9.9 :סנאפ רול (פליק רול).
סנאפ רול יכול להיות חיובי, ההקפצה לכיוון החופה, או שלילי, הקפצה לכיוון הגלגלים. חוץ מההבדל הזה כל קריטריון השיפוט הם אותו הדבר לכל אחד מהסנאפים.
סנאפ רול הוא קשה לשיפוט בגלל מהירות הסנאפ ובגלל שכל טיסן מבצע תרגיל זה בצורה שונה. בכל אופן ישנם שני דברים שחייבים להופיע כדי ששופט יוכל להחליט אם התבצע סנאפ רול והם :
• האף חייב להיות בזווית העלרוד הנכונה, מעלה או מטה כפי שמופיע בציור הארסטי. ציור 55 ו-56.
• חייבת להתבצע אוטורוטציה.

בגלל שסנאפ רול מטבעו הוא תרגיל עם אנרגיה גבוהה, זה מאוד קשה יהיה מאוד קשה לדעת אם שני מרכיבים אלו הנזכרים מעלה, מתרחשים בו זמנית או בצורה רציפה. ולכן, אין דרישה ששני מרכיבים אלו יתרחשו בו זמנית.
הם יכולים להתרחש בו זמנית או רציפים בסדר שהוצג.
הדרישות וההורדות אשר חלות על תרגיל הסנאפ רול הם :
א. הסנאפ חייב להיות מוטס בכיוון הנכון, חיובי או שלילי. אם הוא נעשה בכיוון הלא נכון התרגיל יקבל 0.
על השופטים להביט בצורה זהירה על כך בגלל המהירות של הסנאפ, זה מאוד אפשרי לפספס את כיוון זווית העלרוד (פיטצ') בגלל המהירות.
ב. חייבת להיות יציאה מציר העלרוד בכיוון הנכון של הסנאפ. ללא כל התנתקות בעלרוד לא יכולה להיות הזדקרות במהירות גבוהה ולכן, לא יכול להיות סנאפ. טיסנים אווירובטיים עם שיעור תנועה גבוה של מאזנות (RATES) יכול להתל בשופט ויכול להיות מוצג כסנאפ מאזנות ולא סנאפ אמיתי. התנועה של הטיסן ניתוק האף בזווית העלרוד מנתיב הטיסה, הוא רמז מחייב לכל שהסנאפ בוצע בצורה תקינה.
כרגיל המטיס נהנה מהספק, אבל אם שופט בטוח שלא בוצה סנאפ כמו שצריך הוא יאפס את התרגיל.
ג. אוטרוטציה חייב להתבצע או בצורה רציפה עם עזיבת האף מזווית העלרוד (פיטצ') או עוקב בצורה מידית. לא מורידים ניקוד אם ישנן שתי תנועות עוקבות לפי הסדר הנ"ל.
אוטורוטציה מאוד קשה לאבחון אבל רמז ברור הוא שיהיה תזוזה של ציר הסבסוב. אם אין תזןזה על ציר הסבסוב אז הטיסן יתגלגל רק על ציר הגלגול שלו ואז זה לא סנאפ.
כרגיל המטיס מרוויח מהספק, אבל אם שופט בטוח שלא בוצע כל סנאפ כלומר הוא לא ראה את האוטרוטציה הוא יכול לאפס את התרגיל.
ד. כל סבסוב או גלגול אשר נראה לפני שהטיסן נכנס לזווית העלרוד (פיטצ') תוריד 0.5 נקודות על כל 5 מעלות של תנועה כזו.
ה. במידה וההתחלה של האוטורוטציה מעוקבת במידת מה אחרי הפיטצ', יכול להיות שזה יגרום לטיסן לצייר קו נראה בין הפיטצ', להתחלת האוטרוטציה. אם דבר כזה קורה התרגיל יאופס.
ו. אוטרוטציה, ברגע שהיא מבוצעת היא חייבת לשמור עצמה לנקודת הסיום הרשומה של הסנאפ.
יציאה מהאוטורוטציה מוקדם מידי וביצוע גלגול עם המאזנות על לסיום הסנאפ הוא טעות נפוצה. במקרה זה יש להוריד 0.5 נקודות על כל 5 מעלות של גלגול ללא פיטצ'.
אם האוטרוטציה מגיע למצב כי היא עוברת את ה-90 מעלות רק עם גלגול, התרגיל מאופס.
ז. יישור בזמן הסנאפ רול ישתנה מהקו הרשום בגלל הכנסת הגה כיוון שהוא תכונה לסנאפ נכון. השינוי הזה הוא קטן מאוד. אבל בכל אופן ברגע שמסתיימת האוטורוטציה על הטיסן מיד להיות מיושר על פי הקו המתואר בטיסה.
דבר זה ישים את הטיסן בקו מקביל אבל עם היסט או קשת מהקו שהוטס לפני ביצוע הסנאפ. אם הטיסן יוצא מהסנאפ בקו או קשת(בלופ) אשר שווים לקו הכניסה זהו רמז שסנאפ אמיתי לא בוצע כאן.
שוב ההיסט של הסנאפ שיוצא מחוץ לקו בקו או קשת מהקו המקורי יכול להיות מאוד קטן אבל חייב להיות שם.
לא תתבצע ענישה או הורדה על היסט זה או על ההצבה מחדש של הטיסן מיד אחרי האוטרוטציה.
היעדרות ההצבה מחדש של הטיסן על קו חדש המקביל לקו המקורי שהיה אמור להתבצע אם לא היה סנאפ, תגרום לכך שהטיסן לא יהיה ישר תוריד ניקוד של 0.5 נקודות על כל 5 מעלות סטייה, בציר העלרוד הגלגול והסבסוב.
קו ההטסה המתואר כאן נחשב גם כקשתות. (לופים)

8.9.5 : משפחה 9.11 – 9.12 : סחרורים.
סחרורים יכולים להיות חיוביים (כניסה ממצב אופקי וישר) או שליליים (כניסה ממצב אופקי והפוך) חוץ משינויים אלו כל קריטריון השיפוט הוא אותו הדבר לשני סוגי סחרור אלו.
סחרורים יכולים להיכלל במשפחות תרגילים 1 ו-8 היכן שזה מראה שיש בחרור על פי הסימון ארסטי.
כל הסחרורים מתחילים ממצב מאוזן ואופקי של הטיסן עם קו כניסה ברור ומוגדר.
קו כניסה זה לסחרור, חייב להישפט ולקבל ציון כמו כל קו אשר מתוקן לרוח. הדבר היחידי שהוא יוצא מין הכלל בשיפוט הוא אם הסחרור הוא תחילתה של סדרה, במצב זה קו הכניסה אינו שפיט ושופטים מתחילים את השיפוט רק מרגע שיש שבירה וכניסה לסחרור.
יש לציין כי נתיב הטיסה של קו הכניסה של הסחרור חייב להישאר קו קבוע ולא מושפע מהכנסת זווית עלרוד גבוהה כדי להיכנס להזדקרות. ציור 57.
מתי שהטיסן מזדקר, האף ייפול ובו בזמן קצה הכנף ייפול גם הוא לכיוון שאליו מכוון הסחרור תוך כדי כך שהטיסן מבצע אוטרוטציה.
נפילת האף ונפילת הקצה כנף צריכים לקרות בו זמנית. כישלון להשיג זאת יגרום ,לכניסה מאוחרת" מה שבסופו של דבר יוריד ניקוד.
אחרי ביצוע מספר פניות, סחרורים, הטיסן חייב לעצור את הסבסוב שלו בדיוק בכיוון וב-HEADING הנכון ואז חייב להיות קו אנכי מטה ישר מתוקן לרוח.
אם ישנו גלגול אשר מבוצע לאחר הסחרור חייבת להיות אתנחתא קצרה (בדיוק כמו בגלגולים לא מחוברים) בין הסחרור לגלגול.
בגלל שאין קו אנכי לפני הסחרור אין קריטריון למרכז את האלמנט שמבוצע לאחר הסחרור.
אין לקחת בחשבון את גובה זווית העלרוד של הטיסן בזמן הסחרור והאוטורוטציה וזאת מאחר וישנם טיסנים שמסתחררים בכמעט זווית עלרוד אנכית לעומת אחרים שיכולים להסתחרר עם זווית יותר שטוחה. מכיוון שכך יכול להיות שטיסנים מסוימים יצטרכו נגיע בהגה גובה כדי לישר אותם לאחר ביצוע הסחרור כדי לבצע טיסה בקו ישר אנכי מטה. אין להוריד ניקוד במצב כזה.
כמו כן מהירות הסחרור היא לא קריטריון שיפוט.
הדרישות וההורדות שמתייחסות לסחרור הן :
א. קו הכניסה לסחרור חייב להיות מתוקן לרוח. בזווית העלרוד, סבסוב וגלגול. יורדו 0.5 נקודות על כל 5 מעלות של סטייה.
ב. ברגע ההזדקרות, על הכנפיים להיות מאוזנות וכל סטייה בציר הגלגול חייבת להוריד 0.5 נקודות על כל 5 מעלות של סטייה. בכל אופן ברגע זה של אלמנט הסחרור ברגע שהטיסן כבר בהזדקרות או קרוב להזדקרות אין ענישה על סטייה של הטיסן על ציר הסבסוב בגלל רוח צולבת או כתוצאה מהיסחפות הטיסן כתוצאה מהרוח, כמו כן כתוצאה מהרוח תנוחת הטיסן על ציר הסבסוב מושפעת יותר או פחות ממה שמתואר. ציור 58.
אין ענישה על מצב זה אם הוא באמת קורה בגלל השפעה זו של רוח על הכניסה אל הסחרור.

ג. חייבת להיות הזדקרות כדי שיהיה סחרור נכון. כמו תמיד למתחרה יש את חמת הספק, אבל אם שופט בטוח בכך שלא הייתה הזדקרות הוא צריך לתת אפס (0).
ד. ההזדקרות ונפילת הכנף אשר מראה את תחילתה של האוטורוטציה צריכות להתרחש בו זמנית. אם הם לא מתרחשות בו זמנית יש להוריד 0.5 נקודות על כל 5 מעלות של תזוזה לפני שהייתה אוטורוטציה, כלומר אם נאמר האף נפל כ-20 מעלות לפני שהכנף נפלה אז תהיה הורדה של 2 נקודות.
ה. התחלת סבסוב הסחרור בכיוון הלא נכון ומיד אחר-כך תיקון הכיוון בצורה חזקה מחייבת ענישה. התחלת הסבסוב של הסחרור בכיוון הלא נכון ומיד לאחר מכן תיקון חזק לכיוון הנכון תוריד 0.5 נקודות על כל 5 מעלות של סבסוב לא נכון.
ו. הסבסוב של הסחרור חייב להיות אוטורטציה אשר יכולה להיות מאוד קשה להבחנה. הרמז למציאת האוטורוטציה או לא על ידי השופט, יהיה הכנסת הגה כיוון לסחרור, כי יכול להיות שהטיסן יהיה באיזשהו מצב של גלגול מאזנות. אם שופט בטוח כי הוא ראה גלגול מאזנות ולא אוטרוטציה הוא יכול לאפס את התרגיל.
ז. אלמנט הסחרור חייב להסתיים בצורה מדויקת על פי הזווית ומספר הסבסובים המתוארים בארסטי ולא שיהיו יותר או פחות ממה שמתואר.
כל סטייה יהיה מחוייב בענישה של 0.5 נקודות על כל 5 מעלות של סטייה יותר או פחות ממה שתואר.
יש לשים לב שהאוטורוטציה חייבת להיות מושלמת. אם שמים לב כי הטייס יוצא מהאוטורוטציה לפני סיום האלמנט והסבסובים הרשומים, יגרום לענישה של שימוש במאזנות במקום סבסוב באוטורוטציה על ידי 0.5 נקודות על כל 5 מעלות של "גלגול מאזנות".
ח. בסיום הסבסובים שרשומים, יש לבצע קו אנכי מטה. חוסר בקו זה יגרום להורדה של (1) נקודה. שים לב שיכולים להיות גלגולים או סנאפים על קו זה. אם הם ישנם אין צורך במרכוזם על קו זה.